מול קהל אדום לוהט של אוהדים שדחף ועודד לאורך כל המשחק, בשילוב עם יכולת מרשימה של השחקנים, מטה אשר/עכו גוברת על מכבי תל אביב 1:3 (25:23,23:25,27:29,16:25).
המערכה הראשונה הסתיימה בנצחון התל אביבים שנראו טוב יותר, אולם במערכה השניה התעלו המקומיים ממטה אשר/עכו ונצחו 23:25, תוצאה זהה למערכה הראשונה שהפסידו, 1:1 במערכות.
המערכה השלישית היתה מותחת ושתי הקבוצות התעלו לרמת משחק גבוהה כיאה לקלאסיקו, עד שלבסוף המקומיים ניצחו 27:29, 1:2 למטה אשר/עכו במערכות.
המערכה הרביעית התנהל בשליטה כמעט מוחלטת של המקומיים שניצחו לבסוף 16:25 את המערכה ואת המשחק כולו שלוש אחת (1:3).
המקומיים התעלו במשחק ההגנה שלהם והתאבדו על כל כדור, כשבהתקפה בלטו הענק המקומי באנוב עם 30 נקודות
ב-50% בהתקפה וברמודז עם 18 נקודות.
הנצחון אמש היה השני העונה של האדומים על הצהובים מת"א, שאלו שני ההפסדים היחידים שלהם השנה וממקם את מטה אשר במקום הראשון בהפרש שני משחקים, מיקום המקנה יתרון ביתיות במשחקי הפלייאוף.
בלטו במשחק:
באנוב עם 30 נקודות ב50% התקפה, ברמודז עם 18 נקודות, רמירו עם 12 נקודות ו-2 חסימות ואנוש שטיפט עם 5 נקודות מתוכם 3 חסימות וטוני עם 4 נקודות.
גם הקבלנים התעלו בקבלה (מעל 50%), מה שאפשר למקומיים לפתח התקפות קטלניות.
לפני תחילת המשחק נערך טקס מרגש במיוחד לזכרו של עידו בן צבי מקיבוץ שמרת, שהיה שחקן במועדון ונהרג בלחימה בעזה.
הקפטן, נעם אריאל:
"אני מרגיש שהמשחק היה אחד המשחקים הכי עוצמתיים מבחינה ריגשת שחוויתי, לאו דווקא בגלל הניצחון, אלא בעיקר בגלל הטקס שהיה בתחילת המשחק לזכרו של עידו בן צבי ז"ל. בנוסף עליתי למגרש גם עם הצמיד של סיוון שדה ז"ל , שני ילדים מדהימים, אחד חייל שנהרג והשני ילד שנהרג כאן בשדות של הקיבוץ. פשוט עליתי עם דמעות בגרון, הרגשתי שהחרדה ממש סוגרת עליי. לאט לאט כשהמשחק התפתח והתחלנו לשחק טוב יותר ולתת בראש. אני שמח על הניצחון וגאה בקהילה שלנו שדחפה אותנו קדימה ואין לכם מושג כמה זה מורגש. אני חושב שלעולם לא אשכח את המשחק הזה רק בגלל הדברים האלה, המשפחה של עידו שישבה שם בקהל ואבא של סיוון שראיתי ועוד רבים אחרים, זה נגע בי בצורה כזאת שזה היה כמעט בלתי אפשרי למסור. חוץ מזה מבחינת הכדורעף הראנו אופי וגם כשלא היינו כולנו בערב טוב שלנו, הצלחנו להישאר מיוחדים ולנצח את המשחק. אני שמח ואוהב את הקבוצה ואוהב את האוהדים והקהילה שלנו."
