כלכלי-פיננסימגזין

הדמוקרטיה מול ישראל נקייה מקורונה

המאבק בקורונה מציב אותנו מול אתגרים שטרם ידענו, אנו נאלצים לקבל החלטות שטרם קיבלנו. האם כל הדרכים כשרות על מנת להיאבק בנגיף או הגיע הזמן לחשב מסלול מחדש. טור דעה

מדינת ישראל נמצאת במשבר קשה ומורכב, יתכן כי זהו המשבר המורכב  ביותר שידעה מאז קום המדינה. שום מלחמה ושום מבצע צבאי לא העמידו את הממשלה ואת הציבור בדילמות הקשות שאנו ערים אליהם היום.

ישראל נמצאת במאבק מול אויב בלתי נראה, נגיף הקורונה. אויב העלול לקטוף חיים רבים, אויב שלא ברור כיצד להתגונן בפניו, יתרה מזאת, איך נכון להמשיך ולנהל שגרת חיים כשהוא בתוכינו, בכל פינה. בשעה זו אנו מצפים מנבחרי הציבור ומהשלטון במדינה לקחת אחריות ולדאוג לבריאות הציבור בצורה המיטבית ביותר. אך האם זה כל מה שאנו מצפים מהם? האם כל הדרכים כשרות על מנת להגיע אל מדינה נקייה מנגיף הקורונה?

מאז פרוץ המשבר,  נראה כי כל ההחלטות והמהלכים שבוצעו היו כשרים למען המאבק בנגיף. סגר הוטל, תחבורה ציבורית צומצמה, מערכת חינוך נסגרה, אזרחי ישראל כולם היו תחת זכוכית מגדלת של השב”כ. כל הצעדים למען ניצחון על הנגיף. האם אין אנו שוכחים,  כי דרכו של העולם היא שבמוקדם או מאוחר הנגיף, יעלם מחיינו וכולנו ניוותר עם ההחלטות שהתקבלו. נכון שהדאגה לבריאות הציבור תהיה מוטלת על הצוות הרפואי ושתפקיד הממשלה יהיה לספק לאנשי הרפואה בארץ את התנאים לטפל בציבור החולים. האם השמירה על שלטון החוק והשמירה על מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית לא חשובה יותר מניצחון על נגיף ? מטריד ופוגעני ככל שיהיה – קיומו כאן, הוא זמני.

ממשלת ישראל הסמיכה את וועדת הקורונה להיות הגוף המבקר ברשות המחוקקת על החלטות הממשלה, קרי הרשות המבצעת,  בנושא המאבק בקורונה. תפקיד הוועדה הוא לבדוק את החלטות הממשלה, לדרוש ממשרדי הממשלה נתונים ולקבל החלטות מקצועיות. אין תפקידה להיות חותמת גומי. על הרשות המחוקקת חובה לבצע תהליכי בקרה על הרשות המבצעת, על פעולות הממשלה. זהו אחד מאבני היסוד של הדמוקרטיה בישראל. זהו כלי אשר מנסה לתת לאזרחי המדינה את הביטחון  שהחלטות הממשלה לא תעבורנה  ללא בדיקה.

בשבוע שעבר האזרחים בישראל צפו  כיצד אותה דמוקרטיה נסדקת. כמו כל סדק גם הסדק הזה אינו יחיד ועלול להוביל לתגובת שרשרת, עוד ועוד סדקים. הפרות נוספות של כללי המשחק שנקרא דמוקרטיה.

יפעת שאשא ביטון, יושבת ראש וועדת הכנסת לענייני קורונה, לא ביקשה להתנגד לממשלה. אך היא גם לא ביקשה לתמוך בה. כל מה שהיא רצתה לעשות זה את עבודתה. לבדוק האם ההנחיות והמגבלות החדשות הן מוצדקות. היא דרשה נתונים שיסבירו מדוע יש צורך לסגור את הבריכות וחדרי הכושר. היא לא קיבלה את התשובות לכך. אף אחד במשרד הבריאות לא גיבה את ההחלטה הזו בנתונים. הפרלמנטרית לא הייתה מוכנה להפוך לחותמת גומי ולאשר רק כי בממשלה ביקשו. החל מרגע זה מדינת ישראל ואזרחיה נכנסו למחול שדים. מופע שלא היינו רוצים להיות בו. הצהרות על גביי הצהרות אשר מלמדות כי כנסת ישראל הוא לא גוף משמעותי בעיניי ממשלת ישראל. אלא גוף שצריך לאשר, לאשר כל גחמה וכל רצון. גוף שמצפים ממנו לא לבצע את עבודתו נאמנה, לא לבדוק אלא לאשר. רבותי, זהו מסלול ישיר אל חיסול הדמוקרטיה.

 

המאבק הזה הוא לא בין נתניהו לשאשא-ביטון, זהו מאבק על שליטה אבסולוטית. הפעם נמצאה פרלמנטרית שהייתה מוכנה לשלם מחיר אישי. בפעם הבאה, כאשר היא תפוטר,  ספק אם ימצא עוד פרלמנטר כזה. ואם לא ימצא, אבדנו.

יפעת שאשא ביטון מאמינה שאין נתונים המצדיקים את סגירת הים, הבריכות וחדרי הכושר. יכול להיות שהיא צודקת, יכול להיות שלא. נכון שתהליך קבלת ההחלטות בנושאים מהותיים עבורינו, האזרחים, ישענו על נתונים. הנתונים קיימים ויפה שעה אחת קודם אם יציגו אותם בשקיפות לועדה ולציבור. רק נתונים יכולים לאפשר את הסגירה ולא גחמה של השלטון. בואו נשמור על הדמוקרטיה..

 

תגיות
הראה עוד

מאמרים קשורים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Back to top button
Close