מגזיןמשפטיראשי

לתשומת לב ההורים: גז צחוק זה לא מצחיק

זמני הקורונה מעמידים את הצעירים ובני הנוער במצב רגשי קשה אשר מביא איתו תופעות פסולות, וחמור הדבר כשהתופעות מתרחשות בפרהסייה וליד משפחות עם ילדים.

הפעם, כפי שמוסר כתב רפורטר, צעירים בני עשרים שואפים גז סיפולוקס הידוע גם כגז קצפת על שפת הבריכה במלון ריביירה קלאב של רשת ישרוטל באילת. הטכניקה פשוטה, הצעירים מכניסים את את מיכלי הסיפולוקס, אשר נמכרים בכל קיוסק מצוי, לתוך בלון גומי רגיל באמצעות מתקן גלילי שמאפשר את הוצאת הגז מהמיכל הקטן בלחץ גבוה ומנפחים כך את הבלונים ומהם הם שואפים את הגז. לאחר השימוש מיכלי הגז מפוזרים סביבם בבריכת המלון באין מפריע.

רופאים מדווחים כי את גז הסיפולוקס ניתן גם להשוות לסם. הוא גורם להזיות, מביא לאובדן חושים ושינוי מצב הכרה.

פרופ’ יונה אמיתי מומחה לרפואת ילדים, טוקסיקולוגיה ובריאות הציבור מקופת חולים מאוחדת מוסר: שאיפת גז מתוך מיכלי הקצפה עלול לגרום לאובדן הכרה, אנמיה, קושי בתנועה, בעיות נוירולוגיות ועצביות ולפגוע במוח. שימוש בגז יכול להביא למצב המדמה התקף לב ואף בשימושים מרובים עשוי להביא אף למוות.

יונה אמיתי

אם כך אכן לא ברור מדוע הגז לא נמצא בפקודת הסמים ונאסר לשימוש. על פי פרופ’ אמיתי מדובר בגז אשר לו שימושים רבים. לצורך העניין גז הסיפולוקס הידוע גם כגז צחוק, במינונים המתאימים משמש רופאי שיניים רבים בעיקר בטיפול עבור ילדים. מעבר לכך גז הקצפת, בכינויו המוכר, משמש להכנת קצפת ונמצא בשימוש בקונדיטוריות רבות. לכן פרופ’ אמיתי טוען כי קשה מאד להכניס אותו לפקודת הסמים ולאסור את מכירתו.

המצב הנתון הוא שיש כאן בעיה וצעירים משתמשים ללא שום השגחה בגז אשר יכול להביא לנזקים רבים ואף אחד במדינה לא נותן על כך את הדעת ולא מנסה למנוע את זה. היה ראוי כי מציל בבריכה במלון ריביירה קלאב באילת (רשת ישרוטל) היה מתייחס לכך ברצינות הראויה וגורם להפסקת פעילות זו , אך זהו כמובן פתרון נקודתי. משרד הבריאות ומשרד הכלכלה חייבים לחבור יחד ולמנוע מכירה חופשית של גז הקצפת לכל דורש ולא לאפשר לעסקים הנגישים לילדים, כמו קיוסקים, למכור את המיכלים הכסופים. פרופ’ אמיתי מאמין כי צריך להתחיל מפרסום בקיוסקים על ההשלכות הקשות של שימוש עצמי ושאיפה של גז הקצפת.

איילת מליס כהן מ”עמותת ישראל אומרת לא לסמים” מוסרת כי השבוע הנושא נידון בוועדת הכנסת בנושא סמים ואלימות והרשות למלחמה בהתמכרות ואלכוהול ציינה כי הם רואים עלייה משמעותית בכמות בני הנוער המגיעים לבתי חולים בעקבות שאיפת גז הקצפת, מאז תחילת משבר הקורונה.

מליס כהן,  מציינת כי במידה והילדים שאפו גז זה חובה להביא אותם לקבלת טיפול רפואי דחוף.

השאלה מופנית אלינו לציבור הרחב. האם אנחנו צריכים להתערב כשאנו רואים אנשים צעירים ובני נוער שואפים גז זה? וחשוב לא פחות, האם אנחנו מוכנים שפעילות מעין זו תבוצע ממש לידינו כשאנו נופשים עם המשפחה והילדים ? לאן נעלמו הערכים והמוסר, שיקול הדעת הבסיסי של מה טוב ומה רע לעשות בציבור ? משפחות ששהו סביב הבריכה והיו עדות לפעולת שאיפת הגז חשו חוסר אונים ותרעומת על כך שאיש מצוות המלון לא נוקף אצבע.

במציאות הנוכחית של מגיפת הקורונה אנו מחוייבים לעטות מסכות על מנת להגן על בריאותינו האם אין אנו מחוייבים להתערב כדי להגן על הילדים שלנו ולמנוע פגיעות קשות ומיותרות, זו פעולה אקטיבית שלהבדיל מהקורונה לגמריי בידינו. ולהורים שבינינו, שימו לב לילדים, קל מאד להשיג את החומרים וקל מאד ליפול לתוך ה״משחק״ הזה. איך מזהים: הילד מטושטש, חסר שליטה, יש פגיעה ביכולת החושית, ירידה בעירנות, שיח לא הגיוני. תהיו קשובים ועם היד על הדופק!

הראה עוד

מאמרים קשורים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Back to top button
Close