מגזיןראשי

בדיקות איכות – האם באמת יש צורך?

על הפרק ביטול מרבית הבדיקות אשר מבוצעות למוצרי יבוא אשר נכנסים לישראל. היוזמים משרד האוצר ומשרד הכלכלה. הסיבה- הורדת המחיר לצרכן. המחיר- הכנסת מאות אלפי מוצרים לא תקינים ואף מסוכנים לציבור הצרכנים על סמך הצהרה של היבואן בלבד, ללא שום בדיקה. הרפורמה מבקשת לבטל את רוב הבדיקות תוך תגבור מערך האכיפה שהיום עומד על 9 מפקחים בלבד, משרד הכלכלה מצידו לא נוקב במספר המפקחים שיתווסף עם ביצוע הרפורמה.  ד”ר גלעד גובול מנכל מכון התקנים הישראלי, בין המתנגדים הבולטים ביותר לרפורמה ראש בראש עם יעקב הכטל הממונה על התקינה במשרד הכלכלה והתעשייה.

יעקוב וכטל

 

ד”ר גלעד גולוב

האם הרפורמה החדשה לא באה לסכן את הצרכנים בכך שתביא למדף מוצרים לא בטיחותיים?

גלעד גובול: יש הצעה של האוצר במסגרת חוק ההסדרים, ההצעה שהמשמעות שלה, זה מעבר בין בדיקות שמהוות סיכון או בטיחותי או בריאותי או סביבתי, למצב של הצהרות. הצהרות זה למעשה הצהרה של היבואן בה הוא מתחייב כי המוצר עומד בתקנים, אך ללא שום בדיקה. יש גם יוזמה אחרת של משרד הכלכלה , די דומה של משרד הכלכלה. שניהם קוראים לזה רפורמה . המקור של היוזמה זה הרצון להוריד את המחיר ליבואנים מתוך כוונה שזה יתגלגל לצרכנים. לכן הסיסמא היא- הורדת יוקר המחייה, מלחמה במונופולים ורפורמות. בסוף היום מכון התקנים לא קיים בשביל לשמור על מקומות העבודה של העובדים שלו, מכון התקנים קיים כדי לשמור על בטיחות הציבור בתחום הצרכני, בדיוק כמו שהמשטרה קיימת כדי להגן על הציבור ולא כדי להעניק עבודה לציבור. המטרה שלנו זה לבדוק שהמוצרים עומדים בתקנים הישראלים. כאשר מה שאנחנו בודקים זה בטיחות, בריאות ואיכות סביבה. אנחנו סבורים שהיוזמה הזו היא לא נכונה, היא לא נכונה בעיקר בגלל שרמת האכיפה היא לא מספקת.

יעקוב וכטל: בחודש שעבר פרסמנו טיוטה של צו שבו יש כוונה להקל בבדיקות. לנו יש חובה לשמור בטיחות של ציבור הצרכנים מצד אחד, ומצד שני יש לנו רצון ומחוייבות להקל על קהילת העסקים ודרך זה להוריד את המחירים ואת יוקר המחייה. הצו שלנו להבנתנו מאזן בין שני הצרכים האלה.

אם אתה בעצם מצמצם את כמות הבדיקות, האם אתה לא מפחד בעצם שייכנסו לישראל מוצרים לא בטיחותיים?

יעקוב וכטל: לא מדובר רק על צמצום כמות הבדיקות. כאשר פשוט חלק מהמוצרים ייכנסו לכאן בהצהרת היבואן כי הוא מתחייב שהמוצר עומד בתקן. המחוייבות של הדרישה בעמידה בתקן קיימת, זה לא פוטר את את היבואנים. לא מדובר בכל המוצרים, המוצרים שמיועדים לילדים ישארו במשטר הבדיקות המחמיר. יש מוצרים שאנחנו חושבים שאפשר להעביר למשטר אחר. ושם אנחנו כמובן נפקח בשווקים ונקיים אכיפה באופן שיבטיח שהיבואנים עומדים במחויבות שלהם ואם נגלה שהם לא עומדים בה, תמיד אפשר להחזיר למשטר בדיקות מחמיר.

כיצד מתבצעת האכיפה?

יעקוב וכטל: אנחנו מבצעים ביקורות בשווקים, לוקחים מוצרים חשודים, בודקים אותם.

כמה פקחים יש היום למשרד הכלכלה לביצוע הביקורות?

יעקוב וכטל: כרגע יש לנו 9 פקחים בשטח

אתה מאמין שתשעה פקחים מסוגלים לעמוד בלחץ של כמות המוצרים האדירה שנכנסת למדינה?

יעקוב וכטל: קודם כל המספר הזה ישתנה, צריך להבין שחצי מהמוצרים שיש עליהם תקן רשמי, הם מוצרים שנכנסים בהצהרות גם היום. ולא נתקלנו בכשל שוק מהותי. וכשאנחנו נתקלים, מטפלים בזה.

גלעד גולוב: כרגע במדינת ישראל ישנם תשעה מפקחים על כל היבוא שנכנס לפה. בשנת 2019 הם ביצעו בסך הכל 250 בדיקות , ב 80 אחוז מהבדיקות התגלה שהמוצרים לא תקינים. וזה במצב בו מכון כשמכון התקנים בודק בכניסה לישראל.

הרפורמה מדברת על כך שיצמצמו ב 85 אחוז את כמות המוצרים שמכון התקנים יבדוק, האם זה יוביל לכך כי מדינת ישראל תהפוך לפח האשפה של עולם הייצור?

גלעד גולוב: ב 2019 בדקנו בנמלים וגילינו שעשרים מיליון מוצרים לא עומדים בתקן. כלומר הגיעו יבואנים מחול, הצהירו שהמוצרים תקינים. אבל כשבדקנו גילינו שעשרים מיליון לא עמדו בתקן. זה היה כל כך חמור שחמישה מיליון מוצרים נאלצנו להשמיד כי הם היוו סכנה. השאר החזרנו לחו”ל. וזה מצב כשאנחנו בודקים והיבואנים יודעים שאנחנו בודקים והיבואנים יודעים שאם אנחנו תופסים מוצרים לא טובים, אנחנו משמידים אותם. עכשיו בואו נחשוב מה יקרה שהיבואנים רק יצהירו והם ידעו שאנחנו לא בודקים. ואז לכאורה מה שאמור לבדוק אותו זו האכיפה בשווקים. וכבר הבנו עד עמה היא לא אפקטיבית.

אך אתם כמכון התקניפ גם הצעתם לצמצם בדיקות?

גלעד גולוב: אנחנו כאשר ראינו את היוזמה שלמשרד האוצר ומשרד הכלכלה, אמרנו כי היוזמות הללו אינן נכונות. אך לאחר בדיקה שעשינו אצלינו ראינו שרוב היבואנים הם בסדר ומיעוט היבואנים הם לא בסדר.

לפני רגע דיברת על כמויות אדירות של מוצרים לא תקינים?

גלעד גולוב: נכון היו כמויות אדירות, אך מתוך 9000 יבואנים לפי המספרים שיש לנו , 500 יבואנים הם לא בסדר, אך זה גם אומר 8500 יבואנים שהם בסדר. אנחנו אומרים שאם יבואן היה בסדר לאורך זמן וביאו לארץ מוצרים אשר עמדו בתקן צריך להקל עליו בבדיקות ויבואו בעייתי צריך להקשות עליו ולהחמיר עמו בבדיקות. זה הרעיון של היוזמה שלנו, עושים הערכת נתונים על פי המידע שיש לנו, יבואנים שהם אמינים לאורך זמן והמוצרים שהם מביאים עומדים בבדיקות ובתקנים, ניתן לבדוק אותם קצת פחות. זה יעלה פחות ויקל עליהם. אנחנו מקווים שעלות ההקלה הזאת גם תתגלגל ללקוחות. לעומת זאת יבואנים שהביאו מוצרים מסוכנים, יש להחמיר איתם. צריך לבדוק להם כל מכולה ולבדוק אותם בקפדנות וצריך גם להטיל עליהם קנסות. עם ההצעה שלנו למעשה חוסכים חלק גדול מהעלויות, כי רוב היבואנים הם בסדר, אבל עדיין לא פוגעים בבטיחות ובבריאות של המשתמשים.

היכן זה עומד היום?

גלעד גולוב: ההצעה של משרד האוצר זה חלק מחוק ההסדרים שהוא חלק מהתקציב, ואני לא יודע מתי יהיה תקציב למדינת ישראל. לגבי משרד הכלכלה, משרד הכלכלה קיבל הערות מהציבור. ולפי ההערות הם אמורים להחליט כמה מתוך התקנים הוא יעביר להצהרה וכמה ישאיר בבדיקות. אנחנו העברנו את ההצעה שלנו , כחלק מהערות הציבור. אנחנו רוצים להראות למשרד הכלכלה, שניתן להשיג את אותה מטרה בלי לפגוע בבטיחות.

צריך להבין שכבר היום רוב המוצרים, לא מחייבים בדיקות תקן. רוב המוצרים נכנסים לארץ או בהצהרה או בכלל בלי התייחסות. אנחנו כבר היום בודקים מעט מאד מוצרים ובודקים רק את נושא הבטיחות.

מה אחוז המוצרים שאתם בודקים היום?

גלעד גולוב: אני מעריך שאנו בודקים היום כעשרה אחוז מהמוצרים אשר נכנסים לישראל. וגם את זה רוצים לצמצם. אנחנו מדברים פה על דברים שממש מסכנים את הציבור. תמיד הדוגמאות שנותנים הם בתחום הילדים. אך זה לא רק ילדים, זה גם מוצרי חשמל וגם קרמיקה שמבוגרים יכולים להחליק עלייה ולשבור את האגן וגם לבנים מעץ שעשוי להכין פרומלין. ילד יכול להיפגע לרק מצעצועים אלא גם מעץ שפולט פרומלין או מכלים חד פעמיים שמכלים סולבטים או מעופרת שנמצאים במחבתות.

מכון התקנים מאד חושש מהרפורמה ולכן מתנגד, אתה מסכים עמם?

יעקוב וכטל: ההתנגדות היא כי המכון חושש, שהסינון יהיה פחות טוב של מוצרים הנכנסים לארץ. כמובן שזה יוריד מכמות הבדיקות שמבצע המכון שזה חלק מההכנסות שלו.

כיצד אתם מתמודדים עם הבעיה של העלאת הסיכון כי ייכנסו לארץ יותר מוצרים אשר לא עומדים בתקן ולא בטיחותיים?

יעקב וכטל: בטיוטת הצו אשר הגשנו לשר כתוב בצורה מפורשת, כי הירידה בבדיקות תהיה רק לאחר שיתוגבר מערך האכיפה והפיקוח והפעלה תהיה מדורגת בהתאם ליכולת שלנו לקיים את הפיקוח.

לכמה מפקחים אתם שואפים להגיע כדי להתחיל ליישם את הצו?

יעקוב וכטל: אנחנו לא מדברים על כמות של מפקחים כרגע, אם נוכל,  נפעיל חלק באופן מיידי, ואם לא נוכל נפעיל בהמשך. ברגע שיהיה לנו. אני לא רוצה לתת מספרים.

בטיוטת הצו אתם מדברים על כך שאתם מגבירים האכיפה, אז בכמה אתם מגבירים האכיפה?

יעקוב וכטל: אנחנו נגביר את האכיפה תוך כדי הקצב של יישום הצו

בכמה אחוזים הבדיקות במכון התקנים מייקרים את מחיר המוצרים?

גלעד גובול: לפי ההערכות שלנו מדובר על פחות מאחוז, לכן אני לא מאמין שביטול יביא לאיזה שהוא שינוי מהותי במחיר לצרכן.

אמנם ראש בראש, אבל ציבורית, לדעתינו, נכון יהיה להמשיך לבצע כמה שיותר בדיקות ובקרה. לטובת כולנו.

הראה עוד

מאמרים קשורים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Back to top button
Close