מגזיןראשי

שלום כיתה א׳

היום התחילה במדינת ישראל ובמדינות רבות אחרות בעולם שנת הלימודים. המון נאמר על שנה הזו, מתווים השתנו, איומי שביתה צצו משני הצדדים ובעיקר הפחד נזרע. פחד של עובדי ההוראה כי לא יוכלו ללמד ילדים תחת המגבלות הקשות שהם נמצאים בהם. שום תוכנית לימודים לא נבנתה, חוץ מתוכנית הכשרה בזום בת 15 שעות לאנשים ללא שום רקע הוראה. וכך ללא כלום, מצופה מהמערכת להתחיל שנת לימודים. שנת הלימודים הנוכחית אמורה לשלב בין הוראה פרונטלית לבין הוראה מכוונת, למידה מרחוק. אך ניסיון של הגל הראשון הראה כי לימוד מרחוק באותה שיטה שבה מתנהלת הוראה פרונטלית הוא לא יעל וזאת בלשון המעטה.

משרד החינוך הטיל על אגף מחקר ופיתוח במשרד, לפתח את הלמידה ההיברידית- למידה אשר תשלב בין למידה פרונטלית ללמידה מרחוק , תדריך את המנהלים כיצד לשלב בין השניים ואף למצוא מתווה ייחודי לבית בית ספר לפי דרישות של משרד החינוך והדרישות של הקהילה אשר לומדת בבית ספרו.

מנהלי בתי הספר סמכו כי יש מי שינווט את הספינה בסערה שאנו נמצאים בה, משרד החינוך הניח כי יש אגף קטן אך מועיל אשר אחראי על כך כי לא נחזור על פיאסקו של מחצית ב בשנת הלימודים הקודמת.

אך לפני כעשרה ימים נודע כי אגף מחקר ופיתוח במשרד החינוך עתיד להיסגר, ואכן התחלנו את שנת הלימודים נטולי האגף החשוב הזה. האם מישהו יכול להעלות על דעתו סגירה של רפאל תוך שמירה על תפקוד מערכת הביטחון? מנהלים רבים של בתי הספר טוענים אגף מחקר ופיתוח במשרד החינוך הוא כמו רפאל במערכת הביטחון. אך מסתבר כי שיקולי ביורוקרטיה הם אלו אשר אחראים לחיסולו של האגף הכי משמעותי בפדגוגיה הישראלית.

אגף מחקר ופיתוח מורכב בערך מ 75 אחוז עובדי ספק, עובדים של ספק חיצוני אשר עובר מכרז פעם ב 7 שנים. במקרה הזה, הספק הוא מרמנט, ספק גדול וידוע שעובד הרבה מאד שנים עם המשרד ובעצם רוב עובדי האגף מעוסקים על ידי מרמנט.  מטענות העובדים באגף עולה כי לעובדה שאינם עובדי משרד החינוך ישנם יתרונות וחסרונות, אך אלו בעיקר יתרונות. כיוון שזה מאפשר לבנות צוותים מאד מאד היתרוגניים עם יכולות ומומחיויות רחבות ושונות, דבר המאפשר מחקר ופיתוח רוחבי של מערכת החינוך ולא רק בתחום מסוים.

החוזה של מרמנט הסתיים באוגוסט שעבר , ואז היה אמור להיות תהליך בו היה אמור להיות מכרז מסודר דרך המכרז , בוחרים ספק חדש ויוצאים לעוד תקצוב.  עקב בחירות מתקרבות  ושרי חינוך משתנים, החשב הכללי לא אישר פתיחת מכרזים. לכן אישרו להעריך החוזה של מרמנט שנה נוספת. במהלך השנה, היה צריך לדאוג לכך כי המכרז החדש בעצם יפתח. הוגשו כבר מעטפות, אבל מחודש מרץ בעצם שוב הודיעו , כי החשב הכללי שוב לא מאפשר לפתוח את המכרז. עד המשמעות היא שהספק הנוכחי מסיים את התקשרות ב 31.8 ואין ספק חדש , כי המשרד לא מוכן לפתוח את המכרז החדש ולא מוכן להעריך את החוזה עם מרמנט.

עובד בכיר באגף מחקר ופיתוח: המשמעות היא שאנחנו ב 31.8 הולכים הביתה. זה פחות קריטי כי אנחנו אנשים איכותיים ונסתדר בחוץ. הבעיה היא שכל הפעילות של האגף בעצם עומדת להיעצר. אחד מתפקידי האגף המרכזיים בייחוד בעת הזו ,  לבנות מתווה אשר ידע לשלב בין למידה פרונטאלית ולבין למידה בזום. אנו מבינים מניסיון של גל הראשון כי למידה מכוונת צריכה להיות מאד שונה מלמידה פרונטלית והשילוב ביניהם הוא מאד מאתגר וצריך להיעשות בצורה נכונה על מנת שנדע להפיק את התועלת מהלמידה. המתווה שאנו יוצרים אמור לסייע למנהלי בתי הספר להתנהל בתוך עולם הלמידה ההיברידית. אנו יוצרים פרויקטים של למידה היברידית ולמידה במציאות משתנה. אנחנו בעצם מנסים לבנות את מפת הדרכים בלמידה החדשה.

לפי גורמים רבים באגף מו”פ של משרד החינוך , יש פה עניינים ביורוקרטיים, החשב לא רוצה לבוא ולתת איזהשהו פתח . אנחנו לא היחידים שתלויים במכרז. אנחנו לא אגף נוצץ. אנו אגף קטן בתוך המנהל הפדוגוגי, אמנם עם השפעה מאד מאד גדולה לגביי שיטת הלמידה והפיכת הלימודים בישראל ללימודים מותאמי עתיד. אך עדיין אגף מאד מאד קטן. היכולת של האגף זה לחבר בין השטח,  לחידושים בתחום החינוך וליצור המשכיות בין למידה פרונטלית ומכוונת. בסוף אנו מפתחים הון פדגוגי וגורמים למערכת ללכת קדימה.

עם קרן רבקה שוחחתי דקות אחדות לאחר שקיבלה את ההודעה על סגירת האגף. קרן היא ותיקה מאד באגף, עת האחרונה הייתה אחראית על יצירת מפת הדרכים עבור מנהלי בית הספר בתקופה הלא פשוטה שבה אנו נמצאים.

“זה כמו שמשרד הביטחון יורידו את רפאל ומחקר ופיתוח של נשקים. זהו כבר צעד אחד יותר מידי. בזמן שמדברים על אוטונומיה והפיכת הבתי ספר למשמעותיים עבור התלמידים, עומדים לסגור את היחידה אשר אחראית לזה. אנו מפתחים מסלולי שיתוף בין מנהלים אשר יאפשרו להם ללמוד אחד מהשני וליצור שולחנות עגולים של חינןך. אנחנו בונים מסלולים של שילוב טכנולוגיה בלמידה, שילוב בין למידה היברידית לפרונטלית אשר מתאימה למאה ה 21. המנהלים שולים לנו הודעות : אתם היחידים שאנחנו יכולים לדבר איתכם .

לדעתה של קרן , המנהלים צריכים להתאים את ההנחיות לקהילות שלהם, אנחנו דורשים שהמנהלים ינהלו את המצב בבתי ספר שלהם ולא משרד החינוך. מצב של אי שוויון יהיה תמיד ובין כולם. הנטייה של המשרד ליצור שיוויון פוגעת בכולם ומשאירה את המערכת במקום מאד נמוך . אפשר להשתמש במתנסים, אפשר משמרות בלימודים. אני לא מוכנה לקבלים מנהלים שאומרים אלו ההנחיות, מההנחיות יוצאים למציאות חדשה ומוצאים פתרונות, זו הסיבה שהם שהם שם. אנחנו הגוף היחיד שלוקח את ההנחיות של המשרד , לוקח את הצרכים של בתי הספר ועובדים עם מנהלים וחושבים יחד איתם . לא לעשות לכולם אותו דבר, אלא לעשות לכל אחד מה שמתאים לו.

תקופת הקורונה , היא תקופת מבחן. כמדינה אנו נוחלים בו כישלון חרוץ, אך כישלון בתפקוד מערכת החינוך בתקופה זו אשר אין עדיין תאריך סיום זו בכייה לדורות. המורים לא יודעים כיצד לשלב הוראה פרונטלית ודיגיטלית ורובם גם מבינים כי מתווה הקפסולות איננו יעיל. המערכת מבקשת כי אותם מורים ילמדו את שתי הקפסולות, כך שבמקום להידבק ביום אחד כל קפסולה תידבק ביום שהיא נוכחת בבית ספר. אולי במקום לעבוד על חלוקת הכיתות לקפסולות מוטב היה היו נותנים לבעלי הידע והיכולת להתאים את המערכת למציאות המשתנה

הראה עוד

מאמרים קשורים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Back to top button
Close