טל עיתונאי ותיק שהגיע לאחר ששימש ככתב בערוץ 1 ובערוץ 20, שימש כדובר מאז 2019 כולל בתקופת הקורונה ובמלחמת חרבות ברזל והוביל שינויים גדולים ב בתחום הדוברות וההסברה העירונית.

טל הקים אתר עירוני חדש, חיזק את התקשורת הדיגיטלית ופיתח קבוצות וואטסאפ עירוניות שבהם חברים תושבים רבים.

אלירן טל: "אני מודה לראשי העיר הקודמת והנוכחי, למנכ"ל גדי מרגלית ולהנהלת העירייה על שנים מרתקות ועשייה רבה ופורייה למען העיר ותושביה.  בלי ציניות – נכנסתי לתפקיד מתוך תחושה של שליחות – לפעול למען העיר שבה נולדתי וגדלתי. כשממלאים תפקיד ממקום של אהבה, אי אפשר להיכשל. אני ממשיך מכאן לאתגר המקצועי הבא שלי בקריירה, אבל הלב תמיד יישאר בחיפה. בהזדמנות זו אני רוצה להודות לעובדי האגף המצוינים והמוכשרים, שיחד איתי חתומים על שורה של הישגים בתחומי הדוברות, הפרסום וההסברה".

טרם נקבעה זהות מחליפו של טל בתפקיד מנהל אגף הדוברות והמדיה.

הפוסט אלירן טל מנהל אגף הדוברות בעיריית חיפה מסיים את תפקידו הופיע לראשונה ב-Reporter ריפורטר.

יניב לרנר (50) מונה לתפקיד ראש מנהל שפ"ע, לרנר תושב העיר פרש לאחרונה משירות של 30 שנה בחיל האוויר, שם שירת בתפקידו האחרון כמפקד בדרגת רב נגד והיה אחראי על ניהול צוותים ופרויקטים בתחומי התפעול והבטיחות. בשנים האחרונות שימש במקביל כיועץ בטיחות ואיכות וכמפקד יחידת המתנדבים של סיירת האופנועים במשטרת התנועה.

עמית ביטון (41) מונה לתפקיד מנהל מערך השיטור העירוני והפיקוח, עמית תושב העיר מלידה ובוגר תואר ראשון בהנדסת תעשייה וניהול, עוסק ב-8 שנים האחרונות בתחום השיטור העירוני.

במהלך שנות עבודתו בתחום צבר ניסיון בניהול אירועים, הובלת מבצעי אכיפה ועבודה מול גורמי האכיפה השונים. לצד תפקידיו המקצועיים, ביטון מעורב בפעילות קהילתית ענפה בעיר.

נפתלי רזניקוביץ (42) מונה לתפקיד מנהל דוברות והסברה, רזניקוביץ יליד העיר, מביא עמו 18 שנות ניסיון בתחומי העיתונאות, הדוברות ויחסי הציבור.

בתפקידו האחרון שימש כסמנכ"ל בחברת יחסי ציבור מובילה, שם הוביל פרויקטים במגוון תחומים במשק הישראלי וצבר ניסיון בליווי תקשורתי של רשויות מקומיות, מוסדות ציבור ואירועים גדולים.

ראש עיריית מעלות תרשיחא מוטי בן דוד: "אנו פועלים לחיזוק המערכת העירונית ולשיפור מתמיד של השירות לתושב, שלושה המינויים משקפים את מחויבותנו להמשיך ולקדם את העיר בכל התחומים"

הפוסט שלושה מינויים בכירים בעיריית מעלות הופיע לראשונה ב-Reporter ריפורטר.

הבחירות נערכו בעיריית קריית שמונה, במועצה המקומית שלומי, ובמועצות האזוריות – הגליל העליון, מבואות החרמון, מעלה יוסף ומרום הגליל.

במועצה האזורית מעלה יוסף נבחר שמעון גואטה ברוב של 42.45% שהם 2,517 קולות כשרים, כשלמקום השני עם 31.15% שהם 1,847 קולות הגיעה סיגל שאלתיאל הלוי.

במועצה המקומית שלומי shelomi.org.il הוכרז כנבחר במהלך יום הבחירות גבי נעמן בהיותו מועמד יחיד.

בעיריית קרית שמונה יערך סיבוב בחירות שני, היות ואף אחד מהתמודדים לא הצליח לקבל למעלה מ-40% מהקולות, ראש העיר המכהן אביחי שטרן זכה ב-39.73% שהם 4,068 קולות כשרים כשלמקום השני הגיע אלי זפרני הועמד שנתמך ע"י משפחת נתניהו עם 30.14% שהם 3,086 קולות כשרים ויערך ביניהם סיבוב בחירות שני.

גם במועצה האזורית גליל עליון יערך סיבוב בחירות שני בין זאבי ניסן שזכה ב- 34.23% שהם 2,725 קולות כשרים, לבין לנגלבן אסף יהודה שקיבל 27.99% שהם 2,228 קולות כשרים.במועצה האזורית מבואות חרמון נבחר ראש המועצה המכהן בן מובחר בני שזכה ב-55.53% שהם 2,214 קולות כשרים.

במועצה האזורית מרום הגליל נבחר גם כן ראש המועצה המכהן עמית סופר שקיבל 69.19% שהם 5,231 קולות כשרים.

בקרית שמונה ובמועצה האזורית גליל עליון יערך סיבוב בחירות שני ב-4.3.2025, התוצאות בו יכריעו מי יבחר לראש הרשות.

הפוסט תוצאות סופיות בבחירות המקומיות לישובים בצפון פורסמו אחה"צ הופיע לראשונה ב-Reporter ריפורטר.

עיריית קריית ים ביקשה להסדיר "מחסן" שהוקם ללא היתר בחוף הצפוני של העיר, אולם בפועל המחסן משמש כהרחבה למזנון המופעל על ידי גורמים פרטיים.

בדומה למזנון הצמוד לו שאושר בשימוש חורג בוועדה לבניין ערים ב-2023, שטח המזנון שאושר בשימוש חורג בצרוף "המחסן" שהתבקשה "הכשרתו", עולה על 50 מ"ר המאושרים כשטחי בנייה בהתאם לתמ"א ומאפשרים הקמת מזנון בחוף רחצה עירוני מוכרז.

למרות המגבלה בתמ"א, שטח המזנון הקיים ו"המחסן" המבוקש להגדלה, עומדים על שטח של 147 מ"ר. בבקשה שהגישה עיריית קרית ים לגורמי התכנון על מנת להכשיר בדיעבד את המבנה, נטען ש"הבקשה תואמת ליעוד 'אתר מחנאות וספורט' בתוכנית המאושרת בחוף משנת 1964".

הרשות לאכיפה במקרקעין שהוקמה למעשה לטיפול בבניה ללא רשיון במגזר הערבי, אולם משמשת לצורך זה גם במגזר היהודי.

הרשות הועברה לאחרונה ממשרד האוצר למשרד לבטחון לאומי עפ"י דרישת חה"כ איתמר בן גביר, הגיעה למסקנה שהפרטים שמסרה העיריה אינם מדוייקים וקבעה שמבנים נוספים בחוף הוקמו ללא היתר והפעלתם אינה חוקית.

הוועדה לשמירה על הסביבה החופית במנהל התכנון, הנחתה להסיר מייד את המבנה הלא חוקי, שהעירייה ביקשה להסדירו בדיעבד.

בעקבות דו"ח הרשות לאכיפה במקרקעין, דורשת הוועדה תוכנית נרחבת להסדרת כלל הבנייה בחופי העיר, הנמצאת בהליכי גידול נרחבים.

הוועדה מתכוונת לבדוק מידע שלאורך חופי קריית ים ועד קריית חיים(השייכת לחיפה), קיימים מבנים שהפכו לבתי קפה ומסעדות, מבלי שעברו את הליכי התכנון הנדרשים.

לדעת הוועדה, עיריית קרית ים מתעלמת ממבנים לא חוקיים אלה, לאור קושי באכיפת החוק על המשתמשים בשטח לכאורה.

הפוסט הרשות לאכיפה במקרקעין: מבנים בחוף ק. ים הוקמו ללא היתר ואינם חוקיים הופיע לראשונה ב-Reporter ריפורטר.

מר ראובן משכית

איש עסקים מוביל ופעיל חברתי בולט, ששילב ומשלב הצטיינות מקצועית עם תרומה משמעותית לקהילה.

לאחר שירותו כקצין בחיל התותחנים, ניהל במשך 40 שנה את קונצרן 'זוגלובק', והוביל אותו להישגים שהוכרו כשהוענק לו פרס התעשייה הישראלית בשנת 1984.

כחבר פעיל בארגון 'רוטרי' נהריה ובתקופת כהונתו כיושב ראש הארגון, הוביל יוזמות רבות לטובת הקהילה, ביתו הפך למוקד תרבותי, כאשר אירח במשך עשור קונצרטים שהכנסותיהם הוקדשו למלגות עבור סטודנטים מהעיר.

משכית ממשיך להיות כוח מוביל בעשייה החברתית בעיר: פעיל בעמותת ידידי המרכז הרפואי לגליל נהריה, ממייסדי עמותת "בהדרת" לקידום זכויות הזקן, בה הוא משמש כחבר הנהלה ודירקטוריון עד היום.

פועלו מתמקד בחיזוק הקשר הבין-דורי בקהילה ובטיפוח הקשר בין צעירי העיר לוותיקיה.

מר יורי הירשפלד

מחנך ואיש חינוך מסור, נצר למייסדי נהריה, הירשפלד מקדיש את חייו לטיפוח הנוער והקהילה בעיר.

לאחר שירותו כקצין בחטיבת גולני, פנה להשלים תואר ראשון בעבודה סוציאלית ותואר שני במינהל חינוך, ידע שהעמיד לרשות הקהילה.

משנת 1969 עמד בראש "שבט חירם" של תנועת 'הצופים' בנהריה, שם חינך דורות של צעירים לאהבת המולדת והעיר נהריה.

בהמשך דרכו החינוכית ניהל את בית הספר "עמל חניכים", בו פעל למען שילובם וקידומם של בני נוער בסיכון ועמד בראש המתנ"ס הראשון שפעל בעיר.

הירשפלד ממשיך להיות כוח מוביל בשימור המורשת העירונית, מהוגי ומקימי תנועת של"מ, מנהיג את פורום השולחן העגול ויזם את מפגשי "סיפורי נהריה" שהפכו למסורת מרתקת בעיר המשמרת את ההיסטוריה והתרבות המקומית.

יחד עם בני מחזורו, הוא ממשיך להוביל יוזמות תרבותיות רבות ולהעשיר את חיי הקהילה בעיר.

הגב' סימה רוזנבאום

מכהנת כיושבת ראש ארגון 'יד לבנים' נהריה מאז שנת 1991 לאחר ששכלה את בנה בעת שירותו הצבאי.

תחת ניהולה התפתח הארגון המקומי למרכז פעילות משמעותי עבור המשפחות השכולות, המשלב תמיכה רגשית עם פעילות תרבותית מגוונת ומעשירה.

בתפקידיה הציבוריים הקודמים, כיהנה כסגנית ראש עיריית נהריה nahariya.muni.il וחברת מועצת העיר.

במסגרת פעילותה רבת השנים במועצת הפועלים, פעלה לקידום רווחת התושבים בתחומי התעסוקה, הרווחה והחינוך.

כיושבת ראש ארגון 'יד לבנים' נהריה, מובילה סימה מערך תמיכה מקיף הכולל פעילויות תרבות, הרצאות, טיולים וסדנאות, לצד ייצוג המשפחות מול משרדי הממשלה.

הישגיה כוללים את יוזמת פרויקט ההנצחה החשוב 'אלבום לכל נופל', המתעד ומשמר את זכרם של בנות ובני העיר נהריה שנפלו במערכות ישראל.

פועלה המתמשך משקף מחויבות עמוקה להנצחת זכרם של הנופלים ולתמיכה במשפחות השכולות.

הגב' רוזנבאום (גילוי נאות) חמותו של ראש עיריית נהריה רונן מרלי, נפצעה במלחמת "חרבות ברזל", כאשר רקטה פגעה בביתה וגרמה למות שכנתה לבניין.

הגב' דניאלה שטרן

ילידת העיר נהריה, הקדישה ומקדישה את חייה לשירות הקהילה במגוון תחומים.

לאחר שירותה הצבאי בחיל הקשר ותפקידה כמנהלת ארכיון בגלי צה"ל, רכשה השכלה בתחומי הספרנות, התעשייה והניהול, והחלה את מסעה בתרומה לקהילה בעיר.

פעילותה הציבורית מקיפה תחומים רבים: החל מעבודתה כספרנית וכרכזת חילופי הנוער בעירייה, דרך התנדבות במשטרת ישראל ועד לתפקידי מפתח באגודת 'הסורופטימיסטיות', שם כיהנה כנשיאת האיגוד, נשיאת מועדון נהריה וסגנית נשיאה באירופה.

מזה כשני עשורים מתנדבת בעמותת 'כיוונים' המסייעת למתבגרים בעלי צרכים מיוחדים ובארגון י.ע.ל במרכז הרפואי לגליל, שם מכהנת כיום כיו"ר.

אהבתה וחמלתה מתבטאות גם בדאגתה לבעלי חיים, מאמצת כלבי נחייה שסיימו את שירותם ומעניקה להם בית חם בשנותיהם האחרונות.

הגב' ג'ני וייס

ילידת הונגריה, עלתה לישראל בשנת 1978 לאחר מאבק ממושך של משפחתה הציונית שהייתה בין מסורבי העלייה לישראל.

וייס בעלת תואר ראשון במוזיקה ותואר שני באנגלית, הקדישה את חייה בישראל לפעילות ציבורית וחברתית ענפה.

בשנות התשעים, מתוך הזדהות עמוקה עם קשיי העלייה והקליטה, הקימה קבוצות סיוע לעולים חדשים וליוותה אותם בצעדיהם הראשונים בארץ.

כחברת מועצת העיר נהריה, הובילה את תיקי החינוך והתרבות ברשות ובתפקידה כיו"ר ויצו נהריה, פעלה להעשרת חיי הקהילה בתכנים מגוונים ומשמעותיים.

פעילותה הציבורית כוללת יוזמות רבות בתחומי הרווחה, הבריאות והתרבות.

במסגרת פעילותה בעמותת 'קשת לזכויות הילד', פעלה ללא לאות לקידום רווחתם של ילדים ולשמירה על זכויותיהם, סיפור חייה משקף מסירות יוצאת דופן לקהילה בעיר ולערכי החברה הישראלית.

מר אילן אופנהיימר

יליד נהריה, איש עסקים וותיק ופעיל חברתי מסור, שהטביע את חותמו על העיר נהריה במגוון תחומים.

לאחר שסיים לימודי מלונאות במינכן, גרמניה, שב לנהריה והמשיך את מורשת משפחתו בניהול מסעדת "פינגווין" המיתולוגית.

תחת ניהולו, הפכה המסעדה למוקד חברתי ותרבותי מוביל, שזכה למוניטין ארצי.

מעבר ליוזמותיו העסקיות הרבות בעיר, אופנהיימר מקדיש מזמנו לפעילות התנדבותית ענפה.

כחבר בהנהלת "רוטרי" נהריה, תורם אילן לקידום תחומי החינוך, האקדמיה והרווחה בקהילה, תרומתו ניכרת גם בתפקידו כחבר דירקטוריון בעמותת ידידי המרכז הרפואי לגליל בנהריה.

מסירותו הרבה לקהילה באה לידי ביטוי מיוחד בליווי ותמיכה בדור הצעיר, החל מהענקת הזדמנויות תעסוקה לנוער בסיכון כחלק מתהליך שיקומם ועד להיותו מנטור לבוגרי יחידת 'שלדג' ויחידות מובחרות נוספות בצה"ל.

מר אדמונד טל

יליד מרקש שבמרוקו, עלה לישראל בגיל 17 לאחר שירותו בחיל הים, הפך לאחד מעמודי התווך של הקהילה בנהריה.

פיתח קריירה עסקית מצליחה בתחום הבנייה הטרומית, אולם תמיד ראה בעסקיו פלטפורמה לעשייה חברתית משמעותית.

מסירותו לקהילה באה לידי ביטוי עוד במלחמת ששת הימים, כאשר הקים תחנת חלוקת מזון לחיילים.

בשנות ה-70 כיהן כיו"ר ה'וועד למען החייל' והמשיך במפעל חייו של תרומה לקהילה, לעתים בגלוי ולעתים בסתר, תמיד מתוך אמונה עמוקה בעיקרון "עניי עירך קודמים".

פעילותו הפילנתרופית מגוונת ורחבת היקף: מתרומת מבנים לשמירה על ביטחון תלמידים, דרך שיקום אסירים תושבי העיר ועד לתמיכה בקבוצת הכדורסל העירונית ומחלקת הנוער שלה.

טל הנציח את מורשת העיר בהקמת אנדרטת המעפילים בחוף הים, שיצר האמן חמי גל ז"ל ותרם ציוד רפואי חיוני לבית החולים לגליל ולארגונים עירוניים רבים.

את טקס חלוקת האותות שיזמה עיריית נהריה, ליוו הרכבים מלהקת 'קולות נהריה', הלהקה הייצוגית של מתנ"ס נהריה בניהולו וניצוחו של חנן עבדה והקרדיט לתצלומים של יעל גבריאלי.

הפוסט עיריית נהריה העניקה את אותות יקיר.ת העיר לשנת 2024 הופיע לראשונה ב-Reporter ריפורטר.

המשרד להגנת הסביבה:"התמיכה המיוחדת של המשרד להגנת הסביבה sviva.gov.il ברשויות המקומיות בצפון היא צעד חיוני לשיקום הסביבה ולהגנה על בריאות הציבור".

המשרד מחויב לסייע לרשויות להתמודד עם האתגרים הסביבתיים שנוצרו בעקבות המלחמה ובפרט עם בעיית המזיקים התברואיים שעלולים לסכן את בריאות התושבים ולפגוע באיכות חייהם.

שיקום התשתיות והיערכות נכונה לקראת חזרת התושבים לאזור, הם מפתח להבטחת סביבה בטוחה, בריאה ומוגנת.

אלה הרשויות שיקבלו תמיכה:

עיריית קרית שמונה 91,986 ש"ח, מועצה מקומית שלומי 54,720 ש"ח, מועצה מקומית מטולה 46,910 ש"ח, מועצה אזורית גליל עליון 906,104 ש"ח, מועצה אזורית מבואות חרמון 139,956 ש"ח, מועצה אזורית מרום הגליל 452,390 ש"ח, מועצה אזורית מעלה יוסף 341,178 ש"ח, מועצה אזורית מטה אשר 946,571 ש"ח, מועצה מקומית פסוטה 54,974 ש"ח, מועצה מקומית חורפיש 55,214 ש"ח, מועצה מקומית רג'ר 33,300 ש"ח.

מנהל אגף מזיקים והדברה במשרד להגנ"ס, ד"ר שי רייכר: "המשרד להגנת הסביבה נרתם להקל על התושבים החוזרים לביתם באמצעות תמיכה כספית הניתנת לרשויות המקומיות.

תמיכה זו ניתנת עבור מימון עלויות תוספתיות לפעולות של ניטור ושל הדברה נגד המזיקים התברואיים: יתושים, זבובי חול, מכרסמים, זבובים, תיקנים, טרמיטים, תהלוכן האורן ונמלת האש הקטנה ולטובת שיקום מערך ההדברה התברואי של הרשות המקומית.

הסיוע התקציבי לרשויות יחול הן על הוצאות שנדרשו ממועד פרוץ המלחמה ועד היום והן לצורך היערכות עתידית לקראת חזרת התושבים ליישובים ומתן מענה למניעת מפגעים עתידיים שמקורם במזיקים תברואיים".

כפי שניתן לראות התמיכה משולמת לרשויות המקומיות שפונו מהן התושבים במלחמת "חרבות ברזל" בלבד.

הפוסט רשויות בצפון זכו בתמיכה מהמשרד להגנת הסביבה, לניטור וטיפול במזיקים הופיע לראשונה ב-Reporter ריפורטר.

ההצפות שגבו את חייו של תושב העיר מוטי בן שבת ז"ל שנהרג בשעה שפעל להצלתם של נוסעי רכב שנתקעו בשטפון, הציף שטחים גדולים בעיר וגרם לנזקים גדולים לבעלי עסקים ולתושבים.

עורך דין דוד מנע המייצג בעלי עסקים ותושבים רבים, ניהל בהנחיית בית המשפט הליך גישור ארוך בין הנפגעים למשרד החקלאות, רשות ניקוז נחלים גליל מערבי nikuz-gm.org.il ועיריית נהריה, הגיע לפני שנה וחצי להסדר הקובע מנגנון לתשלום פיצויים ואת אופן חלוקת האחריות בין הגופים השונים.

עו"ד דויד מנע/דף הפייסבוק של המשרד

כאמור לעיל ההסכם נחתם לפני כשנה וחצי, אולם מאז ההסכם מונח על שולחנו של החשב הכללי באוצר, שאינו מאשר אותו לתשלום בטענות מטענות שונות.

שוחחנו עם עו"ד דוד מנע המייצג כאמור את תושבים ובעלי עסקים רבים שטוען: "יד ימין במדינה חותמת על הסכם ויד שמאל אינה מאשרת אותו".

ממשיך ואומר עו"ד מנע:"חלק מהנפגעים נפטרו בינתיים, חלק אחר פשט את הרגל, כאשר אין ויכוח שהרשויות התרשלו במניעת ההצפות וכך גם נקבע בדו"ח מבקר המדינה בנושא".

שופט בית המשפט המחוזי בחיפה חננאל שרעבי, איבד את סבלנותו כלפי המדינה, החליט על צעד חריג וזימן את סגן החשב הכללי במשרד האוצר לדיון ביום שלישי(7.01.25), בו יידרש להסביר את העיכוב בחתימה על ההסכם.

הפוסט המדינה אינה עומדת בהסכם שנחתם עם נפגעי ההצפות ב2020 בנהריה הופיע לראשונה ב-Reporter ריפורטר.

בעקבות דברים אלה שמהם נפגע גבי נעמן ראש המועצה בשלומי המזוהה עם הליכוד, הוציא הבוקר נעמן הודעה שבכוונתו לפרוש מהפורום הקיים ולהקים פורום שיכלול את קרית שמונה, מטולה ושלומי, היות והדיון הפך לפוליטי ואינו מייצג את דעות כל החברים בפורום.

דוידוביץ' תקף בגלוי את ראש הממשלה על הססנותו עמידתו לאחר התקפת המנע כנגד שרים שדרשו להמשיך הפגיעה בחיזבאללה, דוידוביץ לא חסך במילים קשות: "לא יסולח לממשלה הזו לעולם ולעולמי עד, זה שאתם מפקירים אותנו ושורפים אותנו חיים תירשם לדיראון עולם ההתנהגות הביזיונית של הממשלה הזו, אתם גורמים לנו נזק ואתם תזכרו כמי שהפקירו".

היום כששוחחתי עם גבי נעמן, הבהיר שלא הסכים עם דבריו של דוידוביץ וידוע לו שראשי רשויות נוספים לא הסכימו עם הדברים.

לדעתו של נעמן ההחלטה שלא לפתוח את שנת הלימודים אינה נכונה, הילדים חייבים לחזור למסגרות וההורים צריכים לצאת ולהביא פרנסה הביתה.

הוסיף ואמר נעמן, החלטנו להיפרד מהפורום ולהקים פורום של נישובים העירוניים צמודי הגדר, משמע שלומי, קרית שמונה ומטולה(שלמעשה היא מושבה).

הוספתי והקשיתי האם אינו פונה לראשי הרשויות המקורבים לליכוד? לטענתו ראש הממשלה נתניהו אינו תומך בראש עיריית קרית שמונה(למרות שהוא חבר ליכוד) ואילו ראש מועצת מטולה מקורב לגדעון סער, בכל אופן הבעיות שהישובים העירוניים צמודי הגדר מתמודדים איתן, שונות מהבעיות שהישובים הכפריים בצפון מתמודדים איתן.

כאדם החי באזור ומכיר את הנפשות הפועלות, נראה לי שהדברים יצאו מפרופורציה ונעמן ודוידוביץ שהם אנשים מנוסים ודואגים(כל אחד בדרכו) לתושביהם יישרו ביניהם ההדורים וימשיכו לפעול ביחד לטובת הצפון.

מהמועצה האזורית מטה אשר לא התקבלה תגובה בנושא, באם תתקבל תגובה נפרסם אותה.

הפוסט שלומי פורשת מפורום ישובי קו העימות, בעקבות קרע פוליטי הופיע לראשונה ב-Reporter ריפורטר.

פנינו למשרד הפנים בשאלה מדוע הבחירות נדחו רק בשלומי ובקרית שמונה ואילו במועצות האזוריות מטה אשר, מעלה יוסף, מבואות החרמון, מרום הגליל והגליל העליון שגם תושביהן מפונים, הבחירות לא נדחו? התשובה שקבלנו:" ביולי הוצאנו הודעה על תזכורת לגבי מועד הבחירות בישובים ב-19.11.2024, קרית שמונה ושלומי הוחרגו עד לבדיקה וקבלת החלטה, בהודעה אז נאמר וזה תקף גם להיום שלאחר בדיקה עם צוות מקצועי שבחן את הנושא מבחינת מספר התושבים ברשות, הוחלט כאמור על קיום הבחירות בישובים אלו למעט קריית שמונה ושלומי ולאחר שהוצגו בפניו הנסיבות הרלוונטיות לגבי התושבים והמצב הבטחוני קבע השר את הבחירות ל-18.2.202".

שוחחנו עם דודו דר משלומי, שהיה המועמד היחיד לראשות המועצה במועד המקורי(ראש המועצה גבי נעמן נפסל) וכמובן שהיה נבחר, לאור התקופה דר חושב שהמועד שנקבע אינו הגיוני ואינו תואם את התקופה שאנו חיים בה וכך גם המועד שנקבע למועצות האזוריות.

כמובן שבמצב הנוכחי לראשי הרשויות המכהנים, יש מקדמה גדולה על המתמודדים מולם שאינם יכולים לנהל מערכת בחירות יעילה כשהתושבים מפוזרים כל רחבי הארץ.

הפוסט מועד הבחירות המוניציפליות בשלומי ובקרית שמונה נדחה ל-18.2.25 הופיע לראשונה ב-Reporter ריפורטר.

מר דרור סורוקה שימש בתפקידו האחרון כסמנכ"ל בכיר תכנון תקצוב ואסטרטגיה במשרד לפיתוח הנגב והגליל, בתפקידו זה אף ביצע למספר חודשים מילוי מקום של המנהל הכללי במשרד הנגב הגליל והחוסן הלאומי ומילוי מקום של המנהל הכללי במשרד לשיתוף פעולה אזורי.

סורוקה, תושב חיפה, בוגר תואר ראשון ושני בהצטיינות בחוג למדעי המדינה מאוניברסיטת חיפה והתמחות בהיסטוריה של המזרח התיכון צבר במהלך תפקידיו המקצועיים במגזר הציבורי ידע ונסיון רב בתחום המוניציפאלי, ניהול תקציב המשרד, תכנון קידום וביצוע פרוייקטים, היכרות ונסיון רב בפעילות של מערכות השלטון, משרדי הממשלה והרשויות המקומיות, והינו בעל הבנה בקידום תהליכי פנים וחוץ משרדיים קידום פרוייקטים לפיתוח כלכלי ותכנון ובניה.

בתחילת דרכו החל כמנהל פרוייקטים באוניברסיטת חיפה וכאמור בשנת 2007 החל את דרכו במגזר הציבורי במשרד לפיתוח הנגב והגליל והמשרד לשיוויון אזורי שם שימש במספר תפקידים ביניהם, סגן ראש אגף בכיר פיתוח הנגב, מנהל אגף תכנון ובקרה, סמנכ"ל בכיר תכנון תקצוב ואסטרטגיה וכאמור שימש מספר חודשים גם כממלא מקום המנהל הכללי.

כמו כן במהלך עבודתו הציבורית כיהן במספר רב של ועדות ציבוריות בתפקיד יו"ר ועדת תמיכות ו/או חבר בצוות קבינט הדיור הממשלתי, חבר בועדות היגוי ממשלתיות בנושאים מוניציפאליים ונושאים תכנוניים ומשמש כיום כחבר דירקטוריון ברשות לפיתוח הנגב.

הפוסט דרור סורוקה מונה לממונה על מחוז חיפה במשרד הפנים הופיע לראשונה ב-Reporter ריפורטר.

פארס דאהר מהנדס העיר נהריה, עוזב את תפקידו לאחר 8 שנים, טל חמי מהנדס החברה הכלכלית ימונה כממלא מקומו.

דאהר טוען שעזב כדי לצאת לדרך חדשה, אבל בשלב זה עדיין לא החליט מה היא הדרך הזאת ואילו מקורות יודעי דבר בעיריית נהריה, טוענים שעזב עקב חילוקי דעות לכאורה עם ראש העיריה.

תפקיד מהנדס העיר בנהריה משמעותי מאוד לאור הבניה המרובה והפיתוח הגדול המתבצעים בעיר ואין להתייחס באדישות להחלפת האיש העומד בראש הפירמידה.
טל חמי המשמש כאדריכל העיר, ימלא את מקומו בשלב זה כממלא מקום.

עיריית נהריה אינה מגיבה לפניותינו, במידה וירצו להגיב על הכתבה, נשמח לפרסם התגובה.

הפוסט פארס דאהר מהנדס עיריית נהריה, עוזב את תפקידו הופיע לראשונה ב-Reporter ריפורטר.

המתחם בנהריה ממוקם סמוך לכניסה הראשית לעיר ולתחנה המרכזית, מערבית לכביש 4 ולמסילת ותחנת הרכבת הקיימות. שטחו כ-80 דונם.

הבינוי המוצע למתחם יכלול כ-1,100 יחידות דיור במקום 174 דירות קיימות בבניינים בני 4 קומות, שייהרסו ובמקומן יוקמו בניינים של 9-24 קומות, שיפוץ התחנה המרכזית ובניית מבנים לעסקים ולתעסוקה.

התכנית מציעה חידוש ושדרוג האזור הקיים כולל מתחם התחנה המרכזית ותכלול מבני מגורים, מתחמי עסקים ותעסוקה.

לפני כשבועיים הובאה התכנית לאישור מועצת העיר, פרט לחבר המועצה רו"ח רפאל משה שביקש פרטים על התכנית, אף אחד מחברי המועצה האחרים לא ביקש פרטים נוספים על התכנית. למרות העלויות האדירות של התכנית והשינוי הגדול המתוכנן בעיר.

הפוסט פרויקט פינוי בינוי חדש בנהריה יכלול הקמת 1,100 יחידות דיור חדשות הופיע לראשונה ב-Reporter ריפורטר.