משפחתו של דניאל בקשה לקברו בקבורה צבאית אולם סורבה.

יהי זכרו ברוך.

הפוסט הלום קרב נוסף ממלחמת "חרבות ברזל" שם אתמול קץ לחייו ביער ביריה הופיע לראשונה ב-Reporter ריפורטר.

חקירת השב״כ והמשטרה העלתה שמזה מספר חודשים עמד בשאר בקשר עם גורם איראני וביצע משימות בהכוונתו.

הסטודנט בשאר ביצע מספר משימות ביטחונית שאת פרטיהם קיבל ממפעילו האיראני, בהן ניסיון פגיעה בדמות, פיזור מסמרים על כביש ראשי בבאר שבע ועידוד השיח המפלג.

החקירה העלתה שבשאר ביצע את המשימות, על רקע הזדהות עם המתרחש ברצועת עזה וקיבל כספים בעבור ביצוע המשימות הביטחוניות.

בתום חקירת הפרשה שניהלו בחודש האחרון בשירות הביטחון הכללי ובמחוז צפון של המשטרה, פרקליטות מחוז דרום צפויה להגיש נגדו כתב אישום חמור.

שירות הביטחון הכללי ומשטרת ישראל שבים ומזהירים את אזרחי ותושבי מדינת ישראל, מעצם קיום קשר עם גורמים זרים, לא כל שכן גורמים ממדינות אויב, וביצוע משימות עבורם.

הפוסט סטודנט תושב דיר אל אסאד נעצר בחשד לקשר עם גורמי מודיעין איראניים הופיע לראשונה ב-Reporter ריפורטר.

שריד חדד פרסמה הודעה באינסטגרם: "תמר ואני החלטנו להיפרד. אחרי מסע זוגי של שותפות ואהבה, היה לנו חשוב שתשמעו על כך מאיתנו – ולא דרך שמועות". עוד כתבה: "ובימים שאנחנו חווים כעם הכל נכנס לפרופורציות הנכונות. שנדע ימים טובים ובשורות טובות יותר". 

הודעת הפרידה/ מהאינסטגרם של חדד

חדד יצאה מהארון בשנת 2021, כשהכריזה על הזוגיות עם תמר יהלומי בשיר שכתבה וביצעה "אהבה כמו שלנו", שזכה להצלחה גדולה.

לחדד ויהלומי 3 בנות בהורות משותפת, שתיים מהבנות נולדו לשרית חדד ואת השלישית ילדה תמר יהלומי.

הפוסט שרית חדד ותמר יהלומי מפרקות את המשפחה המשותפת לאחר שבע שנים הופיע לראשונה ב-Reporter ריפורטר.

בהודעה לבורסה נאמר:"נפגעו באופן נקודתי קווי צנרת והולכה בין מתקנים במתחם בתי הזיקוק והודגש שלא היו נפגעים ושמתקני הזיקוק ממשיכים לעבוד, בעוד שחלק ממתקני ההמשך במתחם הודממו".

אביהו האן יו"ר מפלגת הירוקים בעיריה, איגוד ערים אזור מפרץ חיפה להגנת הסביבה וסגן ראש עיריית חיפה פרסם הודעה: "הלילה הוכח שוב עד כמה המפעלים הפטרוכימיים ומתחם בתי הזיקוק בראשם, מהווים מטרה מרכזית בלוח המטרות של אויבינו ומסכנים את ביטחונם, שלומם ובריאותם של תושבות ותושבי מפרץ חיפה"

עידית סילמן, השרה להגנת הסביבה בהמשך להודעת קבוצת בז"ן: ״המשרד להגנת הסביבה עודכן בזמן אמת על האירוע, וכגוף המנחה הלאומי לטיפול בחומרים מסוכנים ליווה מקצועית את כוחות החירום של  פיקוד העורף שהוא הגוף האחראי לתפעול אירועים ביטחוניים לצד כבאות והצלה בטיפול באירוע – במהלכו לא נשקפה סכנה לתושבי מפרץ חיפה והאזור".

רמי רוזן, מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה: "המשרד להגנת הסביבה ממשיך לעמוד בקשר רציף עם כלל הגורמים, כולל הנהלת קבוצת בז"ן, ומוודא את המשך עמידותם בנהלים והנחיות לשעת חירום במטרה ולוודא כי נשמרת ההגנה על בריאות הציבור והסביבה גם בתנאים מורכבים."

הפוסט בתי הזיקוק עדכנו אתמול את הבורסה על פגיעה כתוצאה מהתקפה איראנית הופיע לראשונה ב-Reporter ריפורטר.

הדו"ח של המבקר אנגלמן עוסק בטיפול הממשלה ביישובי הצפון במלחמת חרבות ברזל ובמיוחד בפינוי יותר מ-60 אלף תושבים מישובים בצפון ומכיל ביקורת קשה על ראש הממשלה בנימין נתניהו ומנכ"ל משרד ראש הממשלה לשעבר יוסי שלי.

הממשלה הקצתה במאי 2024 סכום של 940 מיליון שקלים למתן מענה מיידי ליישובי הצפון, אולם רק חלק מסכום זה 608 מיליון ש"ח הוקצו בפועל עד יולי 2024, כאשר באוגוסט החליטה הממשלה להפחית את התקציב המאושר ל-804 מיליון.

מבקר המדינה סבור: "תושבי מדינת ישראל, משעה שנקלעו למשבר חמור ומתמשך במערך חייהם, ראויים היו למענה ממשלתי איכותי ויעיל יותר מזה שלו זכו".

המבקר מתאר תהליך בירוקרטי שגלגל את האחריות לטיפול בתושבים מגורם לגורם, לדוגמה האחריות לגיבוש מדיניות לטיפול בתושבים עברה ממשרד הפנים למשרד האוצר, שהעבירה למשרד ראש הממשלה.

המבקר מתח ביקורת על משרד ראש הממשלה שלא גיבש מתווה ארוך טווח לשיקום היישובים, ולא נערך כיאות לחזרת התושבים המפונים לבתיהם.

החלטת הממשלה ממאי 2024 קבעה תהליכי יעד לביצוע תהליכים בתוך חודש עד שלושה חודשים, כאשר גם לאחר ארבעה חודשים נוספים, לא הושלמו המשימות.

בין היתר המבקר מונה את היעדרם של מנגנוני יישום, החל מוועדת שרים יעודית שלא התכנסה, דרך מטה שלא אויש בבעלי תפקיד, סקר לתושבים שלא נערך ועד למערך הדיגיטל הלאומי שלא השלים הכנת מענה ראשוני בתחום ניתוח הנתונים.

אנגלמן ביקר את משרד ראש הממשלה גם על כך שלא נתן את דעתו לעתיד: "הוא לא הציג מתווה רב-שנתי לשיקום ולפיתוח של הצפון שהיה עליו להציג בתוך 45 יום ושר האוצר לא הביא לאישור הממשלה הצעת החלטה בדבר הקצאת סך של 3 מיליארד ש"ח למימון המתווה האמור, אף שבהחלטת הממשלה נקבע כי עליו לעשות כן עד אוגוסט 2024".

על פי דו"ח המבקר, גם שנה לאחר הפינוי, ההתנהלות החלמאית נמשכה. הדו"ח מזכיר כי בסוף אוקטובר 2024 קיבלה הממשלה החלטה שנייה העוסקת בקידום תוכנית רב-שנתית לשיקום ולפיתוח של יישובי הצפון. אבל גם אז לא הציג מטה היישום במשרד ראש הממשלה תוכנית רב-שנתית ותקציב לביצוע מרכיביה, כנדרש.

המבקר קובע: "העיכוב המתמשך בגיבוש מדיניות ממשלתית לטיפול כולל ביישובי קו העימות ובתושביהם במשך חודשים שבהם התנהלה מלחמה בצפון, הינו ליקוי יסודי בטיפול הממשלה בתושבים וכי "רבים מהם חוו סבל ניכר בשעה שהיו מנועים מלשהות בבתיהם, או שהיו נתונים תחת אש, ובהבטחת המענה הנדרש לקראת חזרת תושבים ליישוביהם".

המלצת המבקר לממשלה מדברת על זרוז שיקום יישובי הצפון, כאשר הדו"ח מדגיש שעל משרד האוצר המופקד על שיקום יישובי הצפון, לפעול בנחישות ליישם את תוכניות השיקום.

ראש הממשלה נתניהו נקרא בדו"ח לוודא את עבודת ועדת השרים שבראשותו לקידום בניית הצפון ולהסיר מכשולים ובעיות.

הפוסט מבקר המדינה: ראש הממשלה נתניהו ומנכ"ל משרדו כשלו בטיפול במפונים הופיע לראשונה ב-Reporter ריפורטר.

חובש ביחידת האופנעים של מד"א מאיר סרגה:

"הגענו לאשדות יעקב במהירות וראינו גבר ואישה בשנות ה-60 שוכבים כשהם מחוסרי הכרה ללא דופק וללא נשימה ולא נותר לנו אלא לקבוע את מותם במקום."

שוטרי המחוז הצפוני הוזנקו למקום, סגרו את הזירה ומחקירה ראשונית עלה שהרצל בר עוז בן 67 תושב אניעם המחזיק אקדח ברישיון מזה עשרות שנים, הגיע לקיבוץ ירה והרג את רוית גל נחמד תושבת המקום בת 54 אחות במרכז הרפואי פוריה, שהייתה בת זוגו בשנים האחרונות עד לחודש פברואר האחרון, בו נפרדו ולאחר מכן שם קץ לחייו ביריה.

צילום מדף הפייסבוק של רוית גל נחמד ז"ל

מסתבר שרוית גל נחמד שהופתעה מהגעת בן זוגה לשעבר, החלה להימלט בשבילי הקיבוץ אולם ללא הועיל, בר עוז ירה בה והרגה ולאחר מכן שם קץ לחייו בירי.

במקום נמצאים כוחות רבים של המחוז הצפוני יחד עם חוקרי זירה לאיסוף כלל הממצאים.

הפוסט אשדות יעקב: רצח את בת זוגו לשעבר ושם קץ לחייו באקדח שנשא ברשיון הופיע לראשונה ב-Reporter ריפורטר.

ניתן לפנות למוקד שירות הלקוחות
בטלפון 052-8196229 או בדוא"ל [email protected]

הפוסט חברת נאני מודיעה על קריאה להחזרה יזומה של ממרח פסטו כוסברה "ליב" הופיע לראשונה ב-Reporter ריפורטר.

כספי הודיע היום ברשתות החברתיות: "חברים יקרים, ברצוני להודיע שחליתי בסרטן מתקדם עם גרורות בכל הגוף. לדאבוני עליי לבטל את כל הופעותיי על מנת שאוכל להתמקד בטיפולים במסגרת הליך הריפוי, שלכם תמיד מתי."

בחודש נובמבר האחרון חגג מתי כספי את יום הולדתו ה-75, בשנים האחרונות כספי מתגורר באיטליה, אולם ממשיך להופיע בישראל.

רבים ברשתות ובתקשורת הביעו איחולי החלמה מהירה ורפואה שלמה לכספי ומערכת reporter.co.il מצטרפת לאיחולים.

הפוסט מתי כספי: חליתי בסרטן מתקדם עם גרורות בכל הגוף הופיע לראשונה ב-Reporter ריפורטר.

פרקליטות מחוז צפון הגישה לאחרונה בשם רשות הטבע והגנים תביעת נזיקין לבית משפט השלום בנצרת נגד אדהם אבו זיידאן תושב מגאר, שהודה והורשע בחודש יוני 2024 בצייד של צבי ישראלי – חית בר המוגדרת כערך טבע מוגן בסכנת הכחדה, בניגוד לחוק.

בכתב התביעה דורשת המדינה בשם הרט"ג פיצוי כספי על סך של כ-600 אלף ש"ח, הסכום המוערך לשיקום הנזק הנגרם מאובדן הצבי לעדר.

מדובר במדיניות שהחליטה הרשות להחיל לאחרונה באמצעות היחידה לאכיפה אזרחית בפרקליטות המדינה, לפיה יוגשו תביעות נזיקין בגין ציד והרג חיות בר מוגנות וערכי טבע מוגנים.

עו"ד שי פרץ התובע הראשי ברט"ג: "אנחנו ממשיכים בהבטחתנו למצות את הדין כנגד ציידי הצבאים, כך שבסיום כל הליך פלילי מוגשת תביעה אזרחית מתאימה."

המסר של הרשות: "חייהם של ערכי הטבע המוגנים אינם הפקר! כל אדם שיפגע בהם יישא בתוצאות ובעלויות הנגזרות מהתנהלותו הנלוזה! מטרת תביעה זו הינה להשיב ולו חלקית את שנגזל מהציבור כולו, לצד העצמת ההרתעה הנדרשת כלפי העבריינים הפוגעים בערך הטבע המוגן והקסום, המצוי בסכנת הכחדה ממשית. ידע כל עבריין סביבתי כי לפגיעה בטבע יש מחיר כבד".

ברט"ג מוסיפים שהמדובר בתביעה שניה מסוגה בארץ, לאחר שבשנה שעברה החלו הליכים דומים נגד אדם שצד צביה בוגרת באזור הצפון.

הרשות מבהירה שמעבר לענישה הפלילית שמתבצעת עד היום באורח קבע, תתווסף מעתה סנקציה כלכלית בסך של כ-600,000 ש"ח, שיתבעו מהצייד במסגרת ההליכים האזרחיים לטובת שיקום עדר הצבאים שנפגע.

ברשות מודים ליחידה לאכיפה אזרחית בפרקליטות המדינה על שיתוף הפעולה ההדוק ושילוב הכוחות בשורה של הליכים משפטיים יזומים להגנה על הסביבה וערכי הטבע.

התביעה שהוגשה ע"י עו"ד פנינית נוה ועו"ד עירין ענבר-אייזנגר מפרקליטות מחוז צפון אזרחי, מהווה נדבך נוסף במדיניות אכיפה אזרחית סביבתית שגובשה בשנים האחרונות על ידי רשות הטבע והגנים ומדינת ישראל באמצעות פרקליטות המדינה בהגשת תביעות וייזום הליכים משפטיים שנועדו להבטיח ולקדם הגנה על אינטרסים ציבוריים ובכללם שמירה על הסביבה ועל ערכי טבע מוגנים אותם יש לשמר עבור כלל הציבור ועבור הדורות הבאים, בהיותם חלק בלתי נפרד מנכסי המדינה.

בשנת 2020 הגיע אדהם אבו זיידאן יחד עם שני נאשמים נוספים לאזור בקעת יבניאל, שם אבו זיידאן ירה בצבי, המיתו ולאחר מכן אסף את גופתו והסתיר אותה.

הצבי ההרוג/ רשות הטבע והגנים

פקחי רשות הטבע והגנים שהיו במקום מצאו את גופת הצבי כאשר היא מדממת, ביוני 2024 אבו זיידאן הודה והורשע ונגזרו עליו בין היתר מאסר בפועל שירוצה בעבודות שירות של 6 חודשים ותשלום קנס של 25 אלף ש"ח.

לנוכח הנזק הרב שהסב הנתבע לסביבה ולמערכת האקולוגית שעה שפגע בצבי באופן שפגע בעדר, מבקשת כעת הרשות מבית משפט אזרחי באמצעות פרקליטות מחוז צפון, להורות לנתבע לפצותה בעלות שיקום העדר.

הצבי הישראלי הוא אחד משלשת המינים היחידים השייכים למשפחת הפריים שנותרו בטבע בישראל, המדובר בחיית בר מוגנת וערך טבע מוגן עפ"י חוק, המהווה מרכיב חשוב בבית גידולו, הן כאוכל עשב ומפיץ זרעים והן כמזון לטורפים ולאוכלי פגרים.

תפוצתו ההיסטורית של הצבי השתרעה מחצי האי ערב צפונה לסוריה ומערבה לסיני, אולם הפצת הנשק החם במזרח התיכון לאחר מלחמת העולם הראשונה, גרמה לצמצום דרסטי במספר הצבאים ע"י צייד, עד כדי הכחדתו במרבית המרחב, למעט בישראל.

המין הוערך בשנת 2015 כמין בסכנת הכחדה בדרגת ""Endangered ע"י ארגון שמירת הטבע העולמי (IUCN), בישראל הצבי מאוים כיום ע"י מספר גורמים, שמהעיקריים שבהם צייד לא חוקי העלול לגרום לקריסת אוכלוסיות אזוריות ולהכחדתן.

בשנת 2024 נאמדה אוכלוסיית הצבאים בישראל בכ-5,500 פרטים בלבד.

על מנת לאמוד את הנזק שנגרם ואת פעולות השיקום הנדרשות בחן ד"ר נעם לידר מנהל אגף האקולוגיה ברשות הטבע והגנים, את תרומתו האקולוגית-חברתית ורבייתית הגדולה של זכר צבי בוגר להמשך קיומה של אוכלוסיית הצבאים והציג מודל לחישוב כמות הזכרים הבוגרים הנדרשת לשחרור מגידול בשבייה, במטרה לפצות על האבדן.

כדי להבטיח פעולה מתקנת המבוססת על תוספת אפקטיבית של זכר בוגר אחד במקום הזכר הניצוד, נדרש לשחרר לטבע מינימום של ארבעה זכרים בוגרים, הסיבה היא שבהשבה לטבע של בע"ח מגידול בשבייה למטרות השבה של מין נכחד או לאישוש אוכלוסייה פגועה בטבע, חלק מהפרטים אינו שורד את תקופת השחרור הראשונה ולא כל הפרטים המשוחררים מצטרפים באופן אפקטיבי לאוכלוסייה בטבע.

על פי הערכת המומחה, העלות הכספית של שחרור הזכרים הנדרשים לטבע ומעקב אחר שרידותם לאורך זמן בעזרת משדרים וספירות תעמוד על כ-600,000 אלף ש"ח ומכאן נובעת תביעת הרשות לסכום זה.

העונש שהושת במשפט הפלילי הינו מזערי ואינו מרתיע את הציידים העוברים על החוק ופוגעים בבעלי חיים מוגנים החיים בטבע.

בתי המשפט במדינת ישראל ככלל אינם גוזרים עונשים מרתיעים על ציידים ומתעללים בבעלי חיים ביתיים ואחרים.

הפוסט רט"ג הגישה תביעה ע"ס 600 אלף ש"ח, נגד אדם שהורשע בצייד של צבי הופיע לראשונה ב-Reporter ריפורטר.

העִסקה נסגרה לאחרונה ומהמידע שפורסם קרן אייפי (AP) פרטנרס תרכוש 70% ממניות זוגלובק מידי אלי זוגלובק(מהמידע בידנו בעל המניות הוא עמי זוגלובק) לפי שווי של 450 מיליון שקל.

השווי נמוך מזה שעליו דובר בפרסומים קודמים כשהמשפחה ביקשה למכור 40% ממניות החברה לפי ערך של 600 מיליון שקל.

בעסקה שנסגרה פרטנרס תשלם עבור המניות בין 300 ל-315 מיליון שקל לפי ערך של 428 מיליון שקל, כשיותר ממחצית מהסכום תגיע מצירוף משקיעים לעִסקה.

פרטנרס פנתה לחמישה משקיעים שלה בהצעה להצטרף לעִסקה בסכום של 150–200 מיליון שקל מהתמורה, ושניים מהמשקיעים כלל ביטוח ודיסקונט קפיטל מתכוונים להיענות בחיוב.

העסקה הוגשה אתמול לאישור רשות התחרות ותחתם סופית עם קבלת אישור הרשות.

הפרסום מדבר על העובדה שלקרן אין שליטה בחברות מזון גדולות אחרות, להוציא אולי את טופ גאם בתחום הוויטמינים, הרי שהעִסקה אמורה היות מאושרת תוך פרק זמן קצר יחסית.

לקרן אייפי פרטנרס אין אמנם שליטה בחברות מזון גדולות, אולם לדיסקונט קפיטל האמורה להשתתף ברכישה, חלק בקרן לנטרן השולטת ב-51% של מעדני יחיעם, חברה המתחרה ישירות בזוגלובק.

זוגלובק מוכרת בעיקר בנקניקים, בפסטרמות המבוקשות ובנקניקיות ומחזיקה כ-35% מהשוק, החברה מעסיקה 600 עובדים בשלומי ובמרלו"ג בפתח תקווה.

החברה נכנסה במשך השנים גם לייצור מוצרים טבעוניים כמו המבורגר ונקניקיות וונדרס, שניצל תירס ומוצרים נוספים מהצומח ובצקים ומאפים.

בשנים האחרונות נכנסה החברה לתחומים חדשים, כמו מאדאם פרז-ארוחות מוכנות אישיות.

אלי זוגלובק דור שלישי למשפחת המייסדים, ימשיך לכהן כיו"ר הדירקטוריון לאחר המכירה, המשפחה תישאר עם החזקה של 30% ורן אקרמן ימשיך לכהן כמנכ"ל.

לאחר מות ההורים שהקימו את החברה, מניות זוגלובק התחלקו בין האחים עמי וחנן לבין הבת הבכורה רחל ובעלה ראובן משכית ששימש במשך שנים רבות כמנכ"ל המפעל והאחות הרביעית יעל.

לאחר פטירת רחל ז"ל, רכשו עמי ויעל את מניות הגיס ראובן משכית והאח חנן זוגלובק, כשהבעלות התחלקה בין עמי זוגלובק ויעל אנדר זוגלובק המתגוררת בקנדה, בשנת 2022 מכרה יעל את חלקה בחברה וכנראה שחלק מתמורת המכירה תועבר אליה לסגירת החוב בגין רכישת חלקה.

הפעילות התעשייתית ומשרדי ההנהלה של זוגלובק הועברו לשלומי ב־2019, כשהקרקע במרכז נהריה נמכרה לקרן ריאליטי תמורת 77 מיליון שקל ועל הקרקע מתוכננים להיבנות בניינים רבי קומות האמורים להניב תשואה גבוהה לקרן ריאליטי, בעבר דובר גם על מבנה בן 40 קומות שיבנה במתחם, מה שגרם להתמרמרות של חלק גדול מתושבי נהריה.

לאחר מעבר הפעילות התעשייתית לשלומי ומכירת השטח במרכז נהריה(שדרות הגעתון), נותרה במקום פעילות חנות המפעל שהיתה אהודה מאוד על תושבי נהריה ונוהלה ע"י דני אחיו הצעיר של אלי זוגלובק ונסגרה לפני כשנתיים בפתאומיות וללא הודעה מוקדמת לאחר למעלה מ-80 שנות פעילות.

בשנת 2013 נחשף סרטון ברשת המתעד התעללות בבעלי חיים בעת העברתם במשאית. מספר חודשים לאחר מכן, נחשפה בשנית התעללות בעופות על ידי החברה ועובדיה בכתבת תחקיר ששודרה בתוכנית כלבוטק בטלויזיה.

עקב התחקיר מנכ"ל החברה דאז פיני קמרי, הודיע על הפסקת השימוש במכונה שהיוותה מושא התחקיר ותוקנו ליקויים נוספים כגון קיצור זמן שהיית העופות בלול והתקנת מצלמות בשטח המשחטה.

ב-2015 נחשף מקרה נוסף של התעללות באותה המשחטה שבה קרה מקרה ההתעללות ב-2013, בעקבות התחקיר נסגרה המשחטה באופן זמני על ידי משרד החקלאות ונפתחה מחדש לאחר שנוספו וטרינרים מפקחים.

בשנת 2015 מכרה זוגלובק את המשחטה ונותרה רק עם המפעל, בשנת 2017 החליטה פרקליטות מחוז חיפה שלא להעמיד לדין את המעורבים בפרשה מ-2013 ולסגור את התיק.

זוגלובק ניהלה מספר תביעות דיבה בגין הפרשות לעיל, כשבתביעה נגד עמותת אנימלס בשמה הקודם על על לוגו שיצרה לאתר התחקירים שלה בו נכתב "זוגלובק – מתעללים מאז 1937", ב-2019 מחק בית המשפט את התביעה וחייב את חברת זוגלובק בהוצאות ע"ס 46,800 שקל.

החברה ניהלה משא ומתן למכירתה עם מספר גופים על בסיס מחזור הכנסות של 600 מיליון שקל ורווח תפעולי של 50 מיליון שקל, כשתוכנן בתחילה למכור 40% ממניות החברה בלבד ובסכום גבוה יותר.

בסופו של יום החליטה משפחת זוגלובק להתקדם עם אייפי פרטנרס שעם מנהליה נוצר קשר אישי טוב יותר, היות ואמורים לעבוד איתם גם לאחר המכירה בשיתוף פעולה ומכרו לבסוף 70% מהחברה לפי ערך נמוך יותר משהתבקש בתחילה ועומד לפי הידוע לנו על 428 מיליון שקל, תמורת 300 מיליון שקל.

פנינו לזוגלובק בשאלות:
1. הבנתי שנוהל מו"מ למכירת 40% מהחברה על בסיס ערך חברה 600 מיליון ש"ח ולבסוף נמכרו 70% מהחברה על
בסיס 428 מיליון ש"ח? מה הסיבה לשינויים?

2. חלק מהסכום אמור להכנס לשיפור הציוד בחברה, האמנם? וכמה יועבר לבעלים?

3. בתקשורת חוזרים ואומרים שאלי(יו"ר מועצת המנהלים) הינו בעל המניות, ממידע המצוי בידי עמי הוא בעל המניות
האמנם?

4. הבנו שיתכן שכלל ודיסקונט קפיטל אמורים להשתתף ברכישה התלויה באישור רשות התחרות, ממידע המצוי בידי
דיסקונט קפיטל שותפה בקרן לנטרן מהבעלים של מעדני יחיעם(מפעל נקניק), עובדה שיתכן שתפריע לאישור
העסקה, האם הנתון נלקח בחשבון?

חברת זוגלובק באמצעות משרד יחסי הציבור דנה כחלון תקשורת, סרבו להגיב.

הפוסט משפחת זוגלובק מוכרת את השליטה בחברה, 88 שנה לאחר הקמתה בנהריה הופיע לראשונה ב-Reporter ריפורטר.

למקום הוזנקה גם היחידה לטיפול בחומרים מסוכנים של מחוז צפון, צוותי הכיבוי מבצעים ניטור לחומרים המסוכנים לצד פעולות כיבוי, קירור ובידוד של מקור הבעירה.

רב רשף מורדי נוימן, מפקד האירוע: "עם הגעת הצוותים זיהו לוחמי-האש כי מדובר בשריפת חומרים מסוכנים באחד המחסנים במפעל, מיד התחלנו בפעולות ניטור, כיבוי וקירור של החומר המסוכן ובידוד של שאר החומרים, הצוותים כרגע מבצעים פעולות ניטור לשלילת ערכים מסוכנים. אין סכנת התפשטות בשלב זה״.

מהיחידה לטיפול בחומרים מסוכנים נמסר: "האירוע נמצא תחת שליטה ולא קיים צורך בפינוי עובדי המפעל ו/או מפעלים סמוכים".

הפוסט שריפת חומרים מסוכנים במפעל "אבן קיסר" בפארק תעשיה בר-לב הופיע לראשונה ב-Reporter ריפורטר.

‏אורן סמדג'ה הגיב על הבחירה בו להשיא משואה: ״אני נרגש ומלא ענווה מהזכות שנפלה בחלקי להשיא משואה ביום העצמאות ה-77 למדינת ישראל.

עבורי, הגיב אורן סמדג'ה זו לא רק זכות אישית – זו שליחות גדולה לייצג את ערכי ההתמדה, המחויבות והנחישות, שמלווים אותי מהיום שבו עליתי לראשונה על מזרן הג’ודו – ועד היום.

הספורט לימד אותי שמאחורי כל ניצחון גדול עומדים אין ספור רגעים של כאב, של קושי, של נפילה ושל בחירה לקום מחדש.

גם בשנה האחרונה כשהתמודדנו עם האובדן הגדול מכל – נפילתו של בני היקר עומר, בחרתי להמשיך להאמין ולהיאחז באהבת הארץ ובאחדות של העם ולשאוב כוח מערכי הדרך שעמדו לנגד עיניי כל חיי: התמדה, מסירות, אמונה.

‏הבחירה בי להשיא משואה מוקדשת לא רק לי, אלא לזכרו של עומר ולזכרם של כל גיבורי ישראל שמסרו את נפשם כדי שנמשיך לחיות כאן, בארץ הזאת.

היא מוקדשת גם לדור הצעיר, שממשיך לחלום ולהילחם – על המזרן, בשדות הקרב, ובחיים עצמם.

‏ביום העצמאות הקרוב, כשאעמוד על הר הרצל, אדליק את המשואה בשם כל מי שלא ויתר גם ברגעים הקשים ביותר, בשם האמונה שיחד נמשיך להילחם, לנצח – ולבנות כאן עתיד טוב יותר לכולנו״

אמילי דמארי הגיבה בסרטון על הבחירה בה להשיא משואה: "לפני שלושה חודשים בדיוק יצאתי עטופה בדגל הזה שמאחוריי, שבתי משבי החמאס ויצאתי מאפלה להורה והיום התבשרתי שאני הולכת להשיא משואה בטקס יום העצמאות.

אמילי דמארי/ צילום מהאינסטגרם

למען החטופים, למען גלי וזיוי ו-57 חטופים נוספים אחרים שמחכים לחזור הביתה לחיק משפחותיהם, נפלה בחלקי הזכות לעשות את זה ואין לי מילים בשביל להסביר כמה אני מתרגשת לעשות את זה.

אני רוצה להגיד תודה רבה על הזכות, תודה רבה לכוחות הביטחון, לחיילי וחיילות צבא ההגנה לישראל שחירפו את נפשם ומחרפים את נפשם על מנת שנוכל להניף את הדגל הזה בכבוד ולהשיא משואה כל יום עצמאות מחדש, עם ישראל חי לתפארת".

הפוסט אורן סמדג'ה ששכל את בנו בקרב ואמילי דמארי שורדת השבי ישיאו משואות הופיע לראשונה ב-Reporter ריפורטר.