כידוע המועצה האזורית מטה אשר גובלת בנהריה ויתושות מטבע הדברים יכולות לעבור בקלות גם לנהריה, אולם לא ראיתי פעולות של העירייה בנושא ולהיפך. פנו אלי תושבים מודאגים מהנושא בטענה שהודיעו לעיריה על שלוליות מים גדולות בטיילת שלמרות שנטען שטופלו לא כך הדבר.
כמובן שיש להתייחס במיוחד למים המזוהמים העומדים בתעלת הגעתון ויכולים להוות כר פורה לדגירת יתושות הנושאות את קדחת הנילוס המערבי ומסכנות את תושבי העיר בהידבקות בקדחת.

בהתאם לתוצאות הניטור, המשרד להגנת הסביבה הנחה את כל הרשויות להרחיב עוד יותר את מאמצי הניטור וההדברה, הן במרחב האורבני והן באזורים הלא מיושבים שבתחומי הרשות ובמקביל, המשרד להגנת הסביבה מבקש מהציבור להתמגן בהתאם להנחיות המשרד, זאת במטרה להפחית את הסיכון להיעקץ מיתושים.
שיתוף הפעולה של כלל הגורמים נדרש כדי לייבש את מקומות הדגירה של היתושים, לצמצם את אוכלוסייתם ובכך להימנע מעקיצות מיותרות ומתחלואה.
בקיץ מקורות של מים עומדים (אפילו בנפח קטן), במקביל לתנאי מזג אוויר חם ולח, עלולים להוות כר פורה לרבייה ולהתפתחות של יתושים.
האחריות לצמצום מפגעי היתושים בשטח הציבורי מוטלת על הרשות המקומית אולם הציבור נדרש גם הוא להירתם למשימה ולייבש מקורות של מים עומדים במרחב הפרטי (חצרות, גינות, מרפסות וכו'), רק מאמץ משותף של כלל הגורמים יביא לפתרון מהיר וארוך טווח שיאפשר לצמצם באופן משמעותי את מטרדי היתושים בסביבה, ובכך יקטין את הסיכון להיעקץ ולחלות.

כדי להימנע מעקיצות וממפגעי יתושים, המשרד להגנת הסביבה ממליץ לציבור לנקז ולייבש מקורות מים עומדים העלולים להוות בתי גידול ליתושים, ובכלל זה:
* לאתר, לסלק, לנקב או להפוך כל מכל העלול לצבור מים כגון צמיגים ישנים, דליים וחביות.
* למנוע הצטברות מים בתחתיות של עציצים ואדניות; לרוקן או להחליף מים לפחות פעם בשבוע במכלים כגון אגרטלי פרחים וכלי שתייה לחיות מחמד; לכסות בריכות שחייה; לנקות ולרוקן מרזבים.
* להשקיע מאמץ בחיפוש מקורות מים עומדים נסתרים בסבך הצמחייה, במרתפים ובגגות ולייבשם.
* לסלק מהסביבה חפצים ישנים שאין בהם שימוש ועלולים לצבור בתוכם מים.

תגובת המועצה האזורית מטה אשר: "נוכח המצאות יתושוות נגועות באזור הדרומי של המועצה, מדור הדברה באגף התפעול של המועצה, ממשיך בניטורים מוגברים והדברה בחומרים המאושרים ע"י המשרד להגנת הסביבה בשטחים פתוחים וציבוריים, במקביל יבוצע מעקב ודיגום נוסף להימצאות זחלי יתושים בבתי הגידול. אנו מבקשים מהתושבים לדווח על מוקדי מים עומדים בישובים וצוותים יגיעו לבצע הדברה בכל מקום שידרש"

אינני פונה לעיריית נהריה בבקשה לתגובה היות והעיריה אינה נוהגת לענות לי, במקרה והעיריה תגיב, אשמח להביא את תגובתה.

הפוסט במועצה האזורית מטה אשר נלכדו יתושות הנגועות בקדחת הנילוס המערבי הופיע לראשונה ב-Reporter ריפורטר.

מי הן הרשויות המקומיות החזקות ביותר בישראל ומי הן החלשות ביותר?

דירוג חדש של חברת המידע העסקי Coface BDI בחן את כל אוכלוסיית העיריות והמועצות בישראל לפי היציבות הפיננסית שלהן והכריע. במקום הראשון בדירוג היציבות מדורגת העיר חולון ואחריה הרצליה, ראש העין, נס ציונה ורמת גן. תל אביב מדורגת רק במקום השישי, אך תוך שהיא מזנקת מהמקום ה-10 שבו דורגה בשנה שעברה.

הדירוג מבוסס על נתונים מבוקרים עבור כלל הערים והרשויות עבור שנת 2022 שפורסמו עם תום שנת 2023. משמעות הדברים היא שהדוח עדיין לא משקף את השפעת המלחמה ותוצאותיה על יציבותן של הרשויות. בחינת החוסן הפיננסי של הרשויות מבוסס על מספר מדדים שמשקפים את יכולת העיריות והמועצות לעמוד בהחזר חובות, ובמקביל נבנה מדד יעילות.

בתחתית הרשימה מדורגת ירושלים ומעליה בחמישייה האחרונה בסדר עולה נהריה, קריית ים, עכו ורמלה. עם זאת, הדירוג כלל רק רשויות שקיבלו מהלמ"ס דירוג סוציו-אקונומי מינימלי של 4 ולמעלה, כך שערים בדירוג נמוך יותר לא נכללו בו. דירוג הלמ"ס מבוסס בין היתר על ממוצע הכנסה לנפש, יחס כלי הרכב הפרטיים למספר התושבים ושיעור הזכאים לבגרות ושיעור הסטודנטים ביישוב.

"אנחנו עורכים את מדד היציבות הפיננסית של ערים ומועצות מקומיות זה 15 שנה במטרה לייצא תמונת מצב כוללת של יציבותן וחוסנן הפיננסי", מסר מנכ"ל Coface Bdi יואל אמיר. "השנה הגיעה למקום הראשון העיר חולון, ששומרת על יציבותה בחמישייה הפותחת מעל חמש שנים. בתהליך העבודה אנו בוחנים את כל העיריות והמועצות המובילות בישראל ומתבססים על שימוש בשלושה מקורות מידע: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, דוחות כספיים מבוקרים של העיריות והמועצות ומאגרי המידע של חברת Coface Bdi".

הפוסט נהריה נמצאת במקום הלפני אחרון (41) בדירוג הרשויות המקומיות בישראל הופיע לראשונה ב-Reporter ריפורטר.

בחודש אוגוסט 2020, נשלח ע"י העיריה (חברה כלכלית) באגר להוציא את סלעי הגידוד מחוף "שירת הים", המיועד לאוכלוסיה הדתית שהתלוננה שהסלעים מונעים כניסה לים?

סלעי הגידוד הינם ערך טבע מוגן שחיים עליהם בעלי חיים חסרי חוליות ואצות למיניהם ופגיעה בהם מוגדרת כעבירה פלילית.

עוברי אורח שחלפו בחוף וראו את הבאגר פוגע בטבלאות הגידוד, הזעיקו פקחים של המשרד להגנת הסביבה שהורו על הפסקת העבודה והזעיקו את חוקרי היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית במשרד להגנת הסביבה.

לאחר חקירה שנמשכה תקופה ארוכה, הועבר חומר החקירה לפרקליטות שהודיעה היום: "לאחר בחינת חומר חקירה רב שנאסף בתיק, החליטה הפרקליטות על העמדתם של החשודים לדין, בכפוף להליכי שימוע. כלל השימועים, אשר התקיימו לבקשת הסנגורים גם בכתב וגם בעל פה, הסתיימו רק במאי האחרון. כמקובל, הממצאים ייבחנו ותתקבל ההחלטה בהתאם".

* טבלאות גידוד – בהם מתרכזת מירב הפעילות הביולוגית בשפת הים בבית גידול מיוחד זה, העשיר באצות ובחסרי חוליות (בעלי חיים ללא שדרה). בעלי חיים אלה יושבים על הסלעים וחלקם נצמדים לסלע ולא זזים מהנקודה אליה נצמדו במהלך כל חייהם הבוגרים או שהם נעים למרחקים קצרים ביותר.

הפוסט הפרקליטות החליטה על העמדת האחראים להוצאת סלעים בחוף נהריה לדין הופיע לראשונה ב-Reporter ריפורטר.