הפוסט שפורסם כאמור ביום חמישי, הודיע על ביצוע כיסוח של עצי האקליפטוס שיחל ביום ראשון(יומיים אחרי), למרות שההחלטה נפלה לפני מספר חודשים והמפרט לביצוע פורסם באפריל 2025.

עיריית נהריה "הידועה בהתנהלות השקופה שלה", חששה ובצדק שתקום התנגדות מצד תושבי העיר ולכן הודיעה על הכיסוח יום לפני הסופ"ש, שבתחילת השבוע הפעולה אמורה להתבצע(משמע 3 ימים בהם הסופ"ש)מה שלא יאפשר לתושבים להתנגד.

בימים אלה חוגגת נהריה 90 שנים להיווסדה, ראש העיריה רונן מרלי אוהב לחגוג ו"לשכר" את תושבי העיר באירועים, חגיגות וגזירת סרטים, אבל לפגוע בשדרה המיתולוגית המסמלת את העיר אין בעיה.

מעניין שראש העיריה לא הודיע בעצמו על "כיסוח" העצים כפי שהוא נוהג לעשות באירועים/חגיגות וגזירות הסרטים, אלא שלח את המנכ"ל שהמעשה ידבק בו.

לצד המנכ"ל עמד בשעת ההודעה האגרונום גיל רוזנברג המתגורר מאור יהודה, המוסיף לשמו את התואר בכיר שכלל אינו קיים וניסה להסביר את "הכיסוח" ומאז נעלם מהראדאר ואינו עונה לפניות תושבים/עיתונאים וכו'.

גלשנו באתר של רוזנברג שכותב שעל אגרונום העוסק בכריתת/גיזום עצים להתגורר בישוב שבו ההליך מבוצע, מה שכמובן אינו מבוצע במקרה שלנו ובלשונו: "נוסף על כל השיקולים הללו, ישנה חשיבות גדולה מאוד למקום מושבו של האגרונום. כך למשל כאשר מדובר בסקר עצים יש צורך למצוא אגרונום מקומי. אגרונום תל אביב הוא מי שמצוי במערכת האקולוגית של העיר ומי שבקיא בביצוע סקרי עצים בעיר. ההיכרות הקרובה עם הסביבה הלוקלית היא לבטח יתרון משמעותי כאשר מבקשים לקבל היתר בנייה. מעבר לכך, גם ההיכרות עם האנשים הספציפיים שאחראיים על תחום סקרי העצים בגופים הרגולטוריים השונים היא יתרון משמעותי בבחירת אגרונום"

עלות גיזום העצים עומדת על 448,000 ש"ח וזאת ללא עלות עבודתו של האגרונום.

משרד החקלאות פרסם לפני מספר שנים הנחיות לגיזום עצים, מצורפת סכמה שליוותה את ההנחיות שמעיון בה ברור שמדובר בגיזום חריף/בהשחתה, נראה לכם שהגיזום המתנהל בשד' הגעתון תואם את ההנחיות? לנו ברור שלא.

דוברות משרד החקלאות

בעבר בוצע גיזום מסיבי בסגנון הגיזום הנוכחי, מצורף תצלום של עץ שנגזם כך, התייבש ומת.

צילום קובי הרצשטרק

מחיר כיסוח האקליפטוסים מתבטא באפקט אי חום עירוני: העצים מצלים על ומקררים את הסביבה באמצעות אידוי, הסרת צמרת העץ גורמת לזינוק בטמפרטורה באיזור, הגנה מהשמש להולכי הרגל לכבישים ולמכוניות, אובדן צל לשנים:
לעץ מושחת יקח 3-5 שנים אם בכלל כדי שיגיע לגובה מספיק כדי שיטיל צל ו-7- 10 שנים כדי שיגיע לגובה שיטיל מטריית צל.

גיזום מוגזם ימנע מציפורים מקום לקנן בו ומשאירה את הציפורים חשופות לדורסים, הגיזום גורם גם להלם אקולוגי לציפורים ודבורים הניזונים מהם ופוגעים במאזן המזון שלהם, שלא לדבר על חיפוש מקומות קינון שמספרם קטן משמעותית וגורם לתחרות על מקומות הקינון.

נשאלת גם השאלה לאן הועברו חלקי הענפים שנכרתים(לא הגזם), שיש להם ביקוש בקרב סוחרי העץ שמוכרים אותם להסקה ביתית במחירים גבוהים, הגוזמים סרבו לענות לנו לאן הם מועברים.

לדעתנו העיריה היתה יכולה לעבור מדי חודש על העצים ולגזום את הענפים הספציפיים שלדעתם היו מסכנים את התושבים, מה שהיה עולה בבירור גם סכום נמוך יותר.

כזכור לפני כשנתיים התנגדות לכריתת שדרת האקליפטוסים בסמוך לבוסתן הגליל כדי לסלול את מסלול המטרונית, מנעה לבסוף את כריתת העצים וקרוב לוודאי שהודעה במועד ההחלטה על הפעולה המבוצעת בשד' הגעתון, היתה מונעת את "כיסוח" האקליפטוסים.

הפוסט שד' הגעתון משנות את פניהן, עיריית נהריה "מכסחת" את האקליפטוסים הופיע לראשונה ב-Reporter ריפורטר.

נהריה הגיעה עם זר אחד בלבד(מייקל הוליפילד) לאחר שברנדון ויטרספון נחתך ובימים הקרובים אמור להגיע זר חדש(מארסליוס ארלינגטון) שירד בעונה הקודמת עם עפולה מליגת העל.

אילת נהנתה מאיבודי כדור רבים של נהריה וקלעה 22 נקודות כתוצאה מהם, באילת בלט דאסטי האנאס שקלע 24 נקודות, שקלע 4 שלשות.

לאורך כל המשחק אילת שמרה על יתרון קטן ובכל פעם שנהריה התקרבה, אילת ידעה לברוח, במחצית לוח התוצאות הראה 43:47 לביתיים.

ברבע השלישי יוגב אוחיון "סחב" את נהריה על גבו, אולם אילת ידעה לבלום את המפולת כשנהריה ניסתה להפוך התוצאה, אלון דרוקר האילתי קלע שלשה וקבע את תוצאת המשחק.

מייק הוליפילד הסנטר הזר של נהריה קלע 2 נק' בלבד במשחק, לא יתכן שזו תהיה התפוקה של שחקן האמור להיות מוביל בקבוצה.

לאילת: דאסטי האנאס (4/6 לשלוש) 24 נק', אוסטין טילמן 18 נק', צוף בן משה 15 נק', ישמעאל ליין ואלון דרוקר 8 נק' כ"א, אליעד טל 7 נק', תומר פורת 4 נק'

לנהריה: יוגב אוחיון 17 נק'(8 ריבאונדים, 7 אסיסטים), יניר בנימין 13 נק', תומר לוינסון 12 נק'(10 ריבאונדים), ראיין טורל 11 נק', תומר כהן, עומר בן דוד ועידו דוידי 7 נק' כ"א, אלכס צוברביץ ומייקל הוליפילד 2 נק' כ"א.

ממידע שהגיע אלינו מתברר שקיים עימות בין השותפים האמריקאיים בבעלות הקבוצה לבין השותפים הישראליים, בקשר לשחקנים הזרים ששוחררו ולאחרים שהוחתמו שלא על דעת השותפים האמריקאיים, מה שיכול לגרום לעצירת העברת הכספים ולפגיעה בתקציב הקבוצה.

עירוני נהריה נתמכת ע"י עיריית נהריה ב-3,300,000 ש"ח, שזו התמיכה הגבוהה ביותר מבין הקבוצות האחרות בליגה הלאומית שנתמכות בלא יותר ממחצית מהסכום.

בישיבת מועצת העיר שנערכה הערב, הועמדה בנוסף לתמיכה הגבוהה ערבות בנקאית ע"ס 600,000 ש"ח של עיריית נהריה לטובת הקבוצה.

הפוסט עירוני נהריה נחלה הפסד להפועל אילת 78:84, השלישי בחמישה משחקים הופיע לראשונה ב-Reporter ריפורטר.

מדוע לא הוקם עד היום תאגיד מים בנהריה? התשובה פשוטה: הקמת תאגיד מים תייקר משמעותית את התשלום על צריכת המים של התושבים.

הקמת תאגידי המים גורמת לכפל תפקידי הנהלה, גוף נוסף לפניות ציבור, מחלקת גביה נוספת לקיימת בעיריה, דוברות נוספת לקיימת בעיריה, אגף כוח אדם וכו.

לעלות המים בתאגיד מתווסף גם מע"מ של 18% שאינו קיים בעלות המים המחוייבת ע"י העיריה, המנגנון הכפול והמנופח עם ג'ובים מיותרים והמע"מ שיתווסף למחיר המים, יגרמו לזינוק במחירי המים בעיר.

במדינה קיימים 56 תאגידי מים כשהיו אמורים לקום 80 תאגידים כשנהריה היא אחת מ-24 רשויות שלא התאגדו.

בשנת 2019 העבירה הממשלה חוק שקבע שתאגידי המים יצומצמו מחמישים ושישה הקיימים לשלושים.

בימים אלה מקדם שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן רפורמה שתאפשר לרשויות יעילות(כמו נהריה) לבטל תאגידי מים קיימים כדי לחסוך בעלויות לתושבי הרשויות וכמובן שהקמת תאגיד מים חדש אינה תואמת את הרפורמה.

ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי ראש עיריית רעננה לשעבר ועו"ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.

בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו, יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד תוך שמירה על משק כספי סגור. 

כפי שציינו לעיל המהלך צפוי לשים סוף להוצאות מנופחות ובזבוזי כספים הקיימים כיום בתאגידים ולהביא לחיסכון והתייעלות בהוצאות תפעול משק המים והביוב.

תאגידי המים מחזיקים כיום מערכות ניהוליות כפולות לאלה הקיימות כבר ברשויות המקומיות ומאיישים תפקידים מיותרים, מה שמוביל לייקור תעריף המים לציבור.

אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות: "מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי שבו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמן את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מרבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים, יתחייבו לניהול משק כספי סגור באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצורכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות".

שאלנו את עצמנו מה הסיבה לרצון של ראש עיריית נהריה להקים תאגיד מים דווקא בימים הקשים האלה לתושבי נהריה, עיינו בהצעת העיריה ונוכחנו שרק בדירקטוריון שיוקם יכהנו 9 אנשים(כמובן שיקבלו תשלום על הישיבות בהן ישתתפו). כמו כן יועסקו עובדים רבים נוספים לאלה הקיימים במנגנון העירוני(מנכ"ל,דובר, מנהל גביה, אנשי פניות הציבור ופקידים) כפי שציינו לעיל, האם עקב חוסר האפשרות לנפח יותר את המנגנון העירוני מחפשים ג'ובים נוספים לאנשי שלומנו?

עיריית נהריה אינה נוהגת לענות לנו לשאילתות כך שויתרנו על הפניה אליה, אם העיריה תרצה להגיב, נשמח לפרסם את תגובתה.

הפוסט ראש עיריית נהריה מתכוון להביא למועצת העיר הצעה להקמת תאגיד מים הופיע לראשונה ב-Reporter ריפורטר.

מסתבר שהמסעדה פועלת ללא רישיון עסק בר תוקף מעיריית נהריה, המצב התברואתי, התחזוקתי והטכנולוגי של העסק אינו עומד בדרישות החוק, תנאי התברואה אינם נאותים מה שיכול לגרום לזיהום המזון.

בביקורת נמצא שקירות המטבח מלוכלכים ומלאים בסימני נזילות, שומן ואבנית, תקרת המטבח שחורה, מתקלפת
ומלאה בפיח שחור ,במטבח שורר חוסר סדר, המקום מלוכלך וניכר שהעסק מנוהל ללא הבנה של תנאי התברואה
הבסיסיים הנדרשים בניהול עסק מזון ומהווים סכנה לבריאות הציבור.

בהמשך הביקורת נמצא שחסרים מדורי טיפול נפרדים לכל סוג מזון, חסרה מחלקה לטיפול בירקות, מחלקה לטיפול
בבשרים, מחלקה נפרדת לבישול הכוללת כיור נפרד ועוד, בתחום העסק קיים כיור אחד בלבד.

תקרת המטבח פתוחה בחלקים מסויימים, רשת דלת הכניסה האחורית קרועה ומאפשרת חדירת מזיקים (עכברים, חולדות, ציפורים, חרקים וכיוב') לחלל המטבח, מה שחושף את המזון לזיהום מצואת ושתן המזיקים. מספר מתקני הקירור בעסק אינו עונה להיקף הפעילות, עקב כך אין הפרדה בין מוצרי מזון מוכנים לאכילה ומוצרי מזון גלמיים, בעת הביקורת נצפו מוצרי בשר המאוחסנים יחד עם מוצרי מזון מוכנים לאכילה כולל סלטים ללא סימון תאריך הכנה וללא תוקף ובכיורי המטבח אין מים חמים.

בתחום העסק לא קיימים תאי שירותים לציבור ולעובדים, קירות המטבח אינם שלמים, מצופים באריחי קרמיקה שחורה שחלקם שבורים ותעלות הניקוז ברצפת המטבח מלוכלכות ומלאות בשיירי מזון מיום העבודה הקודם.

לאור כל האמור לעיל הגיע ד"ר מוחמד עואד הרופא הנפתי בלשכת הבריאות למסקנה שסטקיית אימפריה של בשר אינה עומדת בדרישות החוק, בדרישות התקנות ובמפרט האחיד והדבר מקים סכנה ממשית וחשש משמעותי לפגיעה בבריאות הציבור.

פניתי לרב שמעון עברי מנהל מחלקת הכשרות במועצה הדתית נהריה בשאלה: "כיצד מחלקת הכשרות אמורה לטפל בנושא הסגירה המנהלתית לאור מצב העסק?", הרב עברי סרב לענות לי וכשציינתי שאפרסם שסורבתי לתשובה בנושא הכשרות מהמועצה הדתית, הדגיש שאני מוקלט ואתבע.

הפוסט סטקיית אימפריה של בשר בנהריה נסגרה עקב ליקויים תברואתיים הופיע לראשונה ב-Reporter ריפורטר.

מרלי התאהב בתפקיד הפרזנטור והופיע בסרטון תעמולה על הסדרי החניה החדשים בעיר.

רפאל משה ועורכי דין לקידום מנהל תקין הגישו לועדת הבחירות עתירה בגין הופעתו של מרלי בסרטון שפרסמה עיריית נהריה לפני מספר חודשים, בנוגע למיזם חדש שבמסגרתו מוענקת לתושבים הטבה בחניה.

את ההטבה לתושבים נבחר להציג ראש העירייה: "ראש העיר: אהה … אח שלי, לאן אתה ממהר(שואל מרלי את השחקן)?
התושב(שחקן בסרט): חניתי בחניה 20 דקות חינם, אני חייב להספיק דברים.
ראש העיר: אתה מנהריה?
התושב: ברור.
ראש העיר: אז אתה 'נהרייני', אז בלי לחץ, אתה יכול להחנות כאן
וכאן וכאן וכאן (ומוצגים בסרטון מקומות חניה עם סימון של אבני
שפה בצבע כחול-לבן), בכל כחול לבן, שעתיים חינם בכל יום, ואם
אתה מעל גיל 67 – שלוש שעות חינם. אז רגוע אחי, לאט, בהצלחה".

הדיאלוג בסרטון נותן הרגשה לצופה כאילו שהטבת החניה היא מטעמו של ראש העיר רונן מרלי.

לפני מספר חודשים הורה גם יו"ר ועדת הבחירות הארצית השופט העליון סולברג למחוק סרטון דומה של ראש עיריית ת"א רון חולדאי מהרשת, כשגם את העתירה בת"א הגישו עורכי דין לקידום מנהל תקין.

יו"ר ועדת הבחירות בחיפה השופטת המחוזית תמר נאות פרי הזכירה לראש עיריית נהריה רונן מרלי את המובן מאליו, אם אין הצדקה משמעותית(מצב חירום וכו'), ראש עירייה אינו אמור להופיע בפרסומי העירייה.

בכך התקבלה עתירה שהגישה עמותת עורכי דין למען קידום מנהל תקין עם חבר מועצת עיריית נהריה רפאל משה ונקבע שסרטון התעמולה יוסר מהרשת.

כמו כן נקבע שרונן מרלי ראש עיריית נהריה ישא בהוצאות שני העותרים ב-2,000 ש"ח ועיריית נהריה תישא בהוצאות שני העותרים ב-3,000 ש"ח.

את עיריית נהריה ייצג עו"ד אבי גולדהמר ואת רונן מרלי ייצג משרד עוה"ד לאור.

הפוסט ראש העיר נהריה רונן מרלי חוייב לשלם לחבר המועצה רפאל משה 1,000 ש"ח הופיע לראשונה ב-Reporter ריפורטר.

בשולחן הנשיאות ישבו מקס דה גיגליו, דני חזן, יו"ר הקבוצה צביאל רובין, מאמן הקבוצה דוד אלהרר(החליף את עופר רחימי שפוטר), טים פרייז'ר שחקן החיזוק שהוחתם בעזרת מקס ודני ואלכס צ'וברוביץ' קפטן הקבוצה, כשבאולם נכחו 2 עיתונאים, אוהדי הקבוצה ועובדי עיריה שרצו להוכיח לראש העיריה את נאמנותם.

למי שהשמות מצלצלים מוכרים, נזכיר שלפני מספר חודשים דני חזן ומקס דה גיגליו ניהלו משא ומתן עם הפועל ת"א מליגת העל(הקבוצה העשירה בארץ), לרכישת 30% מהבעלות ודני חזן הצהיר בראיון טלויזיוני שבכוונתם להשקיע 40 מיליון ש"ח!!! בקבוצה.

לשאלה שנשאלו מדוע לא הסתייעה העיסקה, התחמקו מתשובה מסודרת בטענה שלפעמים בעסקים לא מסתדרים.

דני חזן הדמות המובילה מבין השניים(מקס אינו דובר עברית), סיפר כשכבר שניהלו את המשא ומתן עם הפועל ת"א, חשבו גם על השקעה בנהריה, היות ואמו גרה בעיר ובילדותו היה מגיע אליה מדי פעם וכתוצאה מכך יש לו יחס מיוחד לעיר, מה שכמובן לא אפשרי.

לדבריו: "נבנה קבוצה חזקה כפי שראוי שתהיה לעיר הזאת, בשיתוף פעולה מלא עם ראש העיר רונן מרלי והעמותה, נבנה לנהריה קבוצה שראוי שתהיה לה".

מקס דה גיגליו ענה לשאלה באנגלית: "ביקרנו לאחרונה בנהריה, אהבנו מאוד את מה שראינו והחלטנו להצטרף ולעזור לה לחזור לליגת העל. אני נרגש מאוד להיות כאן וכבר לא יכול לחכות לעשות פה דברים יפים."

יו"ר הקבוצה צביאל רובין: “קודם כל, אני רוצה לברך את מר דניאל חזן ומר מקס דה גיגליו על הצטרפותם למשפחת עירוני נהריה, דניאל ומקס סייעו לנו כבר העונה בהחתמתו של טים פרייז’ר, שאני לא חושב שרבים האמינו ששחקן עם רזומה כמו שלו יגיע לליגה הלאומית".

המשיך צביאל: "מהרגע שירדנו לליגה הלאומית שאפנו לחזור לליגה הבכירה וכמובן שזאת אחת מהמטרות שלנו, אולם זו לא המטרה היחידה, אלא גם לדאוג לקבוצה שתהיה משמעותית בליגת העל".

סיים צביאל: "אני לא מסתכל רק על עליית ליגה, אלא גם על פיתוח של הקהילה והגילאים הצעירים. כולי תקווה שנעלה ליגה כבר בסיום העונה הנוכחית בעזרת השם, דניאל ומקס הם שותפים ואנשים יקרים ויש להם חזון"

כשנשאלו חזן ודה גיגליו מה הסכום שהם אמורים להשקיע בעירוני נהריה תמורת קבלת 40% מהבעלות? התחמקו מתשובה, מה שמעורר חשד.

איזו עיסקה זו שמקבלים 40% מנכס ומתחמקים מתשובה לשאלה מה הסכום שישלמו תמורת הנכס ויושב במקום יו"ר הקבוצה צביאל רובין שגם הוא אינו חושף מה הסכום שישולם.

להזכירכם היום(שלישי) אמורה להיערך ישיבת מועצה, שבה אמורים חברי המועצה לאשר תמיכה לעירוני נהריה בסכום אדיר של 3,700,000 ש"ח!!! וזאת ללא תקציב קבוצות הנוער והנשים.

הסכום שמקבלת עירוני נהריה בכדורסל, מהווה 60% מכלל תמיכות הספורט שהעיריה מחלקת, להזכירכם מבקר המדינה ומבקרת העיריה שערכו בעבר ביקורות בעמותת הכדורסל, העירו בחריפות על העובדה שקבוצת הכדורסל גוזלת סכום אדיר מתמיכות הספורט שהעיריה מחלקת.

בבדיקה שכותב שורות אלו ערך עם קבוצות הכדורסל האחרות בליגה הלאומית, הוברר שהתמיכה של עיריית נהריה בעירוני נהריה, היא הגבוהה ביותר לעומת יתר הקבוצות ובפער גדול.

אם נחזור לעונות האחרונות, קרית אתא שעלתה לפני שנתיים לליגת העל לאחר שגברה על עירוני נהריה, נתמכה ע"י עיריית קרית אתא ב-1,200,000 ש"ח בלבד!!! נתניה שעלתה בעונה האחרונה נתמכה ע"י עיריית נתניה ב-1,000,000 ש"ח בלבד!!! להזכיכם עיריית נהריה תומכת מזה 6 שנים בלמעלה מ-3,000,000 ש"ח, משמע סה"כ עיריית נהריה השקיעה בקבוצת הכדורסל מתחילת כהונת ראש העיריה רונן מרלי ב-18,000,000 ש"ח.

תחשבו מה הפעולות שעיריית נהריה יכולה היתה לבצע ב-18,000,000 ש"ח במסגרות החינוך, במיגון בתי הספר לפני המלחמה, בעידוד תנועות הנוער, בארגונים חברתיים, בארגוני בעלי חיים ובהוזלת העלויות לתושבי העיר.

כאדם המצוי בכדורסל הישראלי, תמוה בעיני כותב הכתבה מה עושים אנשי עסקים שהתיימרו לרכוש 30% מהקבוצה העשירה בארץ ולהשקיע בה 40 מיליון ש"ח, בעירוני נהריה בלא לפרט את סכום ההשקעה.

הפוסט דני חזן ומקס דה גיגליו לא הצליחו עם הפועל ת"א, עברו לעירוני נהריה | תיעוד הופיע לראשונה ב-Reporter ריפורטר.

מר ראובן משכית

איש עסקים מוביל ופעיל חברתי בולט, ששילב ומשלב הצטיינות מקצועית עם תרומה משמעותית לקהילה.

לאחר שירותו כקצין בחיל התותחנים, ניהל במשך 40 שנה את קונצרן 'זוגלובק', והוביל אותו להישגים שהוכרו כשהוענק לו פרס התעשייה הישראלית בשנת 1984.

כחבר פעיל בארגון 'רוטרי' נהריה ובתקופת כהונתו כיושב ראש הארגון, הוביל יוזמות רבות לטובת הקהילה, ביתו הפך למוקד תרבותי, כאשר אירח במשך עשור קונצרטים שהכנסותיהם הוקדשו למלגות עבור סטודנטים מהעיר.

משכית ממשיך להיות כוח מוביל בעשייה החברתית בעיר: פעיל בעמותת ידידי המרכז הרפואי לגליל נהריה, ממייסדי עמותת "בהדרת" לקידום זכויות הזקן, בה הוא משמש כחבר הנהלה ודירקטוריון עד היום.

פועלו מתמקד בחיזוק הקשר הבין-דורי בקהילה ובטיפוח הקשר בין צעירי העיר לוותיקיה.

מר יורי הירשפלד

מחנך ואיש חינוך מסור, נצר למייסדי נהריה, הירשפלד מקדיש את חייו לטיפוח הנוער והקהילה בעיר.

לאחר שירותו כקצין בחטיבת גולני, פנה להשלים תואר ראשון בעבודה סוציאלית ותואר שני במינהל חינוך, ידע שהעמיד לרשות הקהילה.

משנת 1969 עמד בראש "שבט חירם" של תנועת 'הצופים' בנהריה, שם חינך דורות של צעירים לאהבת המולדת והעיר נהריה.

בהמשך דרכו החינוכית ניהל את בית הספר "עמל חניכים", בו פעל למען שילובם וקידומם של בני נוער בסיכון ועמד בראש המתנ"ס הראשון שפעל בעיר.

הירשפלד ממשיך להיות כוח מוביל בשימור המורשת העירונית, מהוגי ומקימי תנועת של"מ, מנהיג את פורום השולחן העגול ויזם את מפגשי "סיפורי נהריה" שהפכו למסורת מרתקת בעיר המשמרת את ההיסטוריה והתרבות המקומית.

יחד עם בני מחזורו, הוא ממשיך להוביל יוזמות תרבותיות רבות ולהעשיר את חיי הקהילה בעיר.

הגב' סימה רוזנבאום

מכהנת כיושבת ראש ארגון 'יד לבנים' נהריה מאז שנת 1991 לאחר ששכלה את בנה בעת שירותו הצבאי.

תחת ניהולה התפתח הארגון המקומי למרכז פעילות משמעותי עבור המשפחות השכולות, המשלב תמיכה רגשית עם פעילות תרבותית מגוונת ומעשירה.

בתפקידיה הציבוריים הקודמים, כיהנה כסגנית ראש עיריית נהריה nahariya.muni.il וחברת מועצת העיר.

במסגרת פעילותה רבת השנים במועצת הפועלים, פעלה לקידום רווחת התושבים בתחומי התעסוקה, הרווחה והחינוך.

כיושבת ראש ארגון 'יד לבנים' נהריה, מובילה סימה מערך תמיכה מקיף הכולל פעילויות תרבות, הרצאות, טיולים וסדנאות, לצד ייצוג המשפחות מול משרדי הממשלה.

הישגיה כוללים את יוזמת פרויקט ההנצחה החשוב 'אלבום לכל נופל', המתעד ומשמר את זכרם של בנות ובני העיר נהריה שנפלו במערכות ישראל.

פועלה המתמשך משקף מחויבות עמוקה להנצחת זכרם של הנופלים ולתמיכה במשפחות השכולות.

הגב' רוזנבאום (גילוי נאות) חמותו של ראש עיריית נהריה רונן מרלי, נפצעה במלחמת "חרבות ברזל", כאשר רקטה פגעה בביתה וגרמה למות שכנתה לבניין.

הגב' דניאלה שטרן

ילידת העיר נהריה, הקדישה ומקדישה את חייה לשירות הקהילה במגוון תחומים.

לאחר שירותה הצבאי בחיל הקשר ותפקידה כמנהלת ארכיון בגלי צה"ל, רכשה השכלה בתחומי הספרנות, התעשייה והניהול, והחלה את מסעה בתרומה לקהילה בעיר.

פעילותה הציבורית מקיפה תחומים רבים: החל מעבודתה כספרנית וכרכזת חילופי הנוער בעירייה, דרך התנדבות במשטרת ישראל ועד לתפקידי מפתח באגודת 'הסורופטימיסטיות', שם כיהנה כנשיאת האיגוד, נשיאת מועדון נהריה וסגנית נשיאה באירופה.

מזה כשני עשורים מתנדבת בעמותת 'כיוונים' המסייעת למתבגרים בעלי צרכים מיוחדים ובארגון י.ע.ל במרכז הרפואי לגליל, שם מכהנת כיום כיו"ר.

אהבתה וחמלתה מתבטאות גם בדאגתה לבעלי חיים, מאמצת כלבי נחייה שסיימו את שירותם ומעניקה להם בית חם בשנותיהם האחרונות.

הגב' ג'ני וייס

ילידת הונגריה, עלתה לישראל בשנת 1978 לאחר מאבק ממושך של משפחתה הציונית שהייתה בין מסורבי העלייה לישראל.

וייס בעלת תואר ראשון במוזיקה ותואר שני באנגלית, הקדישה את חייה בישראל לפעילות ציבורית וחברתית ענפה.

בשנות התשעים, מתוך הזדהות עמוקה עם קשיי העלייה והקליטה, הקימה קבוצות סיוע לעולים חדשים וליוותה אותם בצעדיהם הראשונים בארץ.

כחברת מועצת העיר נהריה, הובילה את תיקי החינוך והתרבות ברשות ובתפקידה כיו"ר ויצו נהריה, פעלה להעשרת חיי הקהילה בתכנים מגוונים ומשמעותיים.

פעילותה הציבורית כוללת יוזמות רבות בתחומי הרווחה, הבריאות והתרבות.

במסגרת פעילותה בעמותת 'קשת לזכויות הילד', פעלה ללא לאות לקידום רווחתם של ילדים ולשמירה על זכויותיהם, סיפור חייה משקף מסירות יוצאת דופן לקהילה בעיר ולערכי החברה הישראלית.

מר אילן אופנהיימר

יליד נהריה, איש עסקים וותיק ופעיל חברתי מסור, שהטביע את חותמו על העיר נהריה במגוון תחומים.

לאחר שסיים לימודי מלונאות במינכן, גרמניה, שב לנהריה והמשיך את מורשת משפחתו בניהול מסעדת "פינגווין" המיתולוגית.

תחת ניהולו, הפכה המסעדה למוקד חברתי ותרבותי מוביל, שזכה למוניטין ארצי.

מעבר ליוזמותיו העסקיות הרבות בעיר, אופנהיימר מקדיש מזמנו לפעילות התנדבותית ענפה.

כחבר בהנהלת "רוטרי" נהריה, תורם אילן לקידום תחומי החינוך, האקדמיה והרווחה בקהילה, תרומתו ניכרת גם בתפקידו כחבר דירקטוריון בעמותת ידידי המרכז הרפואי לגליל בנהריה.

מסירותו הרבה לקהילה באה לידי ביטוי מיוחד בליווי ותמיכה בדור הצעיר, החל מהענקת הזדמנויות תעסוקה לנוער בסיכון כחלק מתהליך שיקומם ועד להיותו מנטור לבוגרי יחידת 'שלדג' ויחידות מובחרות נוספות בצה"ל.

מר אדמונד טל

יליד מרקש שבמרוקו, עלה לישראל בגיל 17 לאחר שירותו בחיל הים, הפך לאחד מעמודי התווך של הקהילה בנהריה.

פיתח קריירה עסקית מצליחה בתחום הבנייה הטרומית, אולם תמיד ראה בעסקיו פלטפורמה לעשייה חברתית משמעותית.

מסירותו לקהילה באה לידי ביטוי עוד במלחמת ששת הימים, כאשר הקים תחנת חלוקת מזון לחיילים.

בשנות ה-70 כיהן כיו"ר ה'וועד למען החייל' והמשיך במפעל חייו של תרומה לקהילה, לעתים בגלוי ולעתים בסתר, תמיד מתוך אמונה עמוקה בעיקרון "עניי עירך קודמים".

פעילותו הפילנתרופית מגוונת ורחבת היקף: מתרומת מבנים לשמירה על ביטחון תלמידים, דרך שיקום אסירים תושבי העיר ועד לתמיכה בקבוצת הכדורסל העירונית ומחלקת הנוער שלה.

טל הנציח את מורשת העיר בהקמת אנדרטת המעפילים בחוף הים, שיצר האמן חמי גל ז"ל ותרם ציוד רפואי חיוני לבית החולים לגליל ולארגונים עירוניים רבים.

את טקס חלוקת האותות שיזמה עיריית נהריה, ליוו הרכבים מלהקת 'קולות נהריה', הלהקה הייצוגית של מתנ"ס נהריה בניהולו וניצוחו של חנן עבדה והקרדיט לתצלומים של יעל גבריאלי.

הפוסט עיריית נהריה העניקה את אותות יקיר.ת העיר לשנת 2024 הופיע לראשונה ב-Reporter ריפורטר.

כידוע המועצה האזורית מטה אשר גובלת בנהריה ויתושות מטבע הדברים יכולות לעבור בקלות גם לנהריה, אולם לא ראיתי פעולות של העירייה בנושא ולהיפך. פנו אלי תושבים מודאגים מהנושא בטענה שהודיעו לעיריה על שלוליות מים גדולות בטיילת שלמרות שנטען שטופלו לא כך הדבר.
כמובן שיש להתייחס במיוחד למים המזוהמים העומדים בתעלת הגעתון ויכולים להוות כר פורה לדגירת יתושות הנושאות את קדחת הנילוס המערבי ומסכנות את תושבי העיר בהידבקות בקדחת.

בהתאם לתוצאות הניטור, המשרד להגנת הסביבה הנחה את כל הרשויות להרחיב עוד יותר את מאמצי הניטור וההדברה, הן במרחב האורבני והן באזורים הלא מיושבים שבתחומי הרשות ובמקביל, המשרד להגנת הסביבה מבקש מהציבור להתמגן בהתאם להנחיות המשרד, זאת במטרה להפחית את הסיכון להיעקץ מיתושים.
שיתוף הפעולה של כלל הגורמים נדרש כדי לייבש את מקומות הדגירה של היתושים, לצמצם את אוכלוסייתם ובכך להימנע מעקיצות מיותרות ומתחלואה.
בקיץ מקורות של מים עומדים (אפילו בנפח קטן), במקביל לתנאי מזג אוויר חם ולח, עלולים להוות כר פורה לרבייה ולהתפתחות של יתושים.
האחריות לצמצום מפגעי היתושים בשטח הציבורי מוטלת על הרשות המקומית אולם הציבור נדרש גם הוא להירתם למשימה ולייבש מקורות של מים עומדים במרחב הפרטי (חצרות, גינות, מרפסות וכו'), רק מאמץ משותף של כלל הגורמים יביא לפתרון מהיר וארוך טווח שיאפשר לצמצם באופן משמעותי את מטרדי היתושים בסביבה, ובכך יקטין את הסיכון להיעקץ ולחלות.

כדי להימנע מעקיצות וממפגעי יתושים, המשרד להגנת הסביבה ממליץ לציבור לנקז ולייבש מקורות מים עומדים העלולים להוות בתי גידול ליתושים, ובכלל זה:
* לאתר, לסלק, לנקב או להפוך כל מכל העלול לצבור מים כגון צמיגים ישנים, דליים וחביות.
* למנוע הצטברות מים בתחתיות של עציצים ואדניות; לרוקן או להחליף מים לפחות פעם בשבוע במכלים כגון אגרטלי פרחים וכלי שתייה לחיות מחמד; לכסות בריכות שחייה; לנקות ולרוקן מרזבים.
* להשקיע מאמץ בחיפוש מקורות מים עומדים נסתרים בסבך הצמחייה, במרתפים ובגגות ולייבשם.
* לסלק מהסביבה חפצים ישנים שאין בהם שימוש ועלולים לצבור בתוכם מים.

תגובת המועצה האזורית מטה אשר: "נוכח המצאות יתושוות נגועות באזור הדרומי של המועצה, מדור הדברה באגף התפעול של המועצה, ממשיך בניטורים מוגברים והדברה בחומרים המאושרים ע"י המשרד להגנת הסביבה בשטחים פתוחים וציבוריים, במקביל יבוצע מעקב ודיגום נוסף להימצאות זחלי יתושים בבתי הגידול. אנו מבקשים מהתושבים לדווח על מוקדי מים עומדים בישובים וצוותים יגיעו לבצע הדברה בכל מקום שידרש"

אינני פונה לעיריית נהריה בבקשה לתגובה היות והעיריה אינה נוהגת לענות לי, במקרה והעיריה תגיב, אשמח להביא את תגובתה.

הפוסט במועצה האזורית מטה אשר נלכדו יתושות הנגועות בקדחת הנילוס המערבי הופיע לראשונה ב-Reporter ריפורטר.

מי הן הרשויות המקומיות החזקות ביותר בישראל ומי הן החלשות ביותר?

דירוג חדש של חברת המידע העסקי Coface BDI בחן את כל אוכלוסיית העיריות והמועצות בישראל לפי היציבות הפיננסית שלהן והכריע. במקום הראשון בדירוג היציבות מדורגת העיר חולון ואחריה הרצליה, ראש העין, נס ציונה ורמת גן. תל אביב מדורגת רק במקום השישי, אך תוך שהיא מזנקת מהמקום ה-10 שבו דורגה בשנה שעברה.

הדירוג מבוסס על נתונים מבוקרים עבור כלל הערים והרשויות עבור שנת 2022 שפורסמו עם תום שנת 2023. משמעות הדברים היא שהדוח עדיין לא משקף את השפעת המלחמה ותוצאותיה על יציבותן של הרשויות. בחינת החוסן הפיננסי של הרשויות מבוסס על מספר מדדים שמשקפים את יכולת העיריות והמועצות לעמוד בהחזר חובות, ובמקביל נבנה מדד יעילות.

בתחתית הרשימה מדורגת ירושלים ומעליה בחמישייה האחרונה בסדר עולה נהריה, קריית ים, עכו ורמלה. עם זאת, הדירוג כלל רק רשויות שקיבלו מהלמ"ס דירוג סוציו-אקונומי מינימלי של 4 ולמעלה, כך שערים בדירוג נמוך יותר לא נכללו בו. דירוג הלמ"ס מבוסס בין היתר על ממוצע הכנסה לנפש, יחס כלי הרכב הפרטיים למספר התושבים ושיעור הזכאים לבגרות ושיעור הסטודנטים ביישוב.

"אנחנו עורכים את מדד היציבות הפיננסית של ערים ומועצות מקומיות זה 15 שנה במטרה לייצא תמונת מצב כוללת של יציבותן וחוסנן הפיננסי", מסר מנכ"ל Coface Bdi יואל אמיר. "השנה הגיעה למקום הראשון העיר חולון, ששומרת על יציבותה בחמישייה הפותחת מעל חמש שנים. בתהליך העבודה אנו בוחנים את כל העיריות והמועצות המובילות בישראל ומתבססים על שימוש בשלושה מקורות מידע: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, דוחות כספיים מבוקרים של העיריות והמועצות ומאגרי המידע של חברת Coface Bdi".

הפוסט נהריה נמצאת במקום הלפני אחרון (41) בדירוג הרשויות המקומיות בישראל הופיע לראשונה ב-Reporter ריפורטר.

בחודש אוגוסט 2020, נשלח ע"י העיריה (חברה כלכלית) באגר להוציא את סלעי הגידוד מחוף "שירת הים", המיועד לאוכלוסיה הדתית שהתלוננה שהסלעים מונעים כניסה לים?

סלעי הגידוד הינם ערך טבע מוגן שחיים עליהם בעלי חיים חסרי חוליות ואצות למיניהם ופגיעה בהם מוגדרת כעבירה פלילית.

עוברי אורח שחלפו בחוף וראו את הבאגר פוגע בטבלאות הגידוד, הזעיקו פקחים של המשרד להגנת הסביבה שהורו על הפסקת העבודה והזעיקו את חוקרי היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית במשרד להגנת הסביבה.

לאחר חקירה שנמשכה תקופה ארוכה, הועבר חומר החקירה לפרקליטות שהודיעה היום: "לאחר בחינת חומר חקירה רב שנאסף בתיק, החליטה הפרקליטות על העמדתם של החשודים לדין, בכפוף להליכי שימוע. כלל השימועים, אשר התקיימו לבקשת הסנגורים גם בכתב וגם בעל פה, הסתיימו רק במאי האחרון. כמקובל, הממצאים ייבחנו ותתקבל ההחלטה בהתאם".

* טבלאות גידוד – בהם מתרכזת מירב הפעילות הביולוגית בשפת הים בבית גידול מיוחד זה, העשיר באצות ובחסרי חוליות (בעלי חיים ללא שדרה). בעלי חיים אלה יושבים על הסלעים וחלקם נצמדים לסלע ולא זזים מהנקודה אליה נצמדו במהלך כל חייהם הבוגרים או שהם נעים למרחקים קצרים ביותר.

הפוסט הפרקליטות החליטה על העמדת האחראים להוצאת סלעים בחוף נהריה לדין הופיע לראשונה ב-Reporter ריפורטר.