בשולחן הנשיאות ישבו מקס דה גיגליו, דני חזן, יו"ר הקבוצה צביאל רובין, מאמן הקבוצה דוד אלהרר(החליף את עופר רחימי שפוטר), טים פרייז'ר שחקן החיזוק שהוחתם בעזרת מקס ודני ואלכס צ'וברוביץ' קפטן הקבוצה, כשבאולם נכחו 2 עיתונאים, אוהדי הקבוצה ועובדי עיריה שרצו להוכיח לראש העיריה את נאמנותם.

למי שהשמות מצלצלים מוכרים, נזכיר שלפני מספר חודשים דני חזן ומקס דה גיגליו ניהלו משא ומתן עם הפועל ת"א מליגת העל(הקבוצה העשירה בארץ), לרכישת 30% מהבעלות ודני חזן הצהיר בראיון טלויזיוני שבכוונתם להשקיע 40 מיליון ש"ח!!! בקבוצה.

לשאלה שנשאלו מדוע לא הסתייעה העיסקה, התחמקו מתשובה מסודרת בטענה שלפעמים בעסקים לא מסתדרים.

דני חזן הדמות המובילה מבין השניים(מקס אינו דובר עברית), סיפר כשכבר שניהלו את המשא ומתן עם הפועל ת"א, חשבו גם על השקעה בנהריה, היות ואמו גרה בעיר ובילדותו היה מגיע אליה מדי פעם וכתוצאה מכך יש לו יחס מיוחד לעיר, מה שכמובן לא אפשרי.

לדבריו: "נבנה קבוצה חזקה כפי שראוי שתהיה לעיר הזאת, בשיתוף פעולה מלא עם ראש העיר רונן מרלי והעמותה, נבנה לנהריה קבוצה שראוי שתהיה לה".

מקס דה גיגליו ענה לשאלה באנגלית: "ביקרנו לאחרונה בנהריה, אהבנו מאוד את מה שראינו והחלטנו להצטרף ולעזור לה לחזור לליגת העל. אני נרגש מאוד להיות כאן וכבר לא יכול לחכות לעשות פה דברים יפים."

יו"ר הקבוצה צביאל רובין: “קודם כל, אני רוצה לברך את מר דניאל חזן ומר מקס דה גיגליו על הצטרפותם למשפחת עירוני נהריה, דניאל ומקס סייעו לנו כבר העונה בהחתמתו של טים פרייז’ר, שאני לא חושב שרבים האמינו ששחקן עם רזומה כמו שלו יגיע לליגה הלאומית".

המשיך צביאל: "מהרגע שירדנו לליגה הלאומית שאפנו לחזור לליגה הבכירה וכמובן שזאת אחת מהמטרות שלנו, אולם זו לא המטרה היחידה, אלא גם לדאוג לקבוצה שתהיה משמעותית בליגת העל".

סיים צביאל: "אני לא מסתכל רק על עליית ליגה, אלא גם על פיתוח של הקהילה והגילאים הצעירים. כולי תקווה שנעלה ליגה כבר בסיום העונה הנוכחית בעזרת השם, דניאל ומקס הם שותפים ואנשים יקרים ויש להם חזון"

כשנשאלו חזן ודה גיגליו מה הסכום שהם אמורים להשקיע בעירוני נהריה תמורת קבלת 40% מהבעלות? התחמקו מתשובה, מה שמעורר חשד.

איזו עיסקה זו שמקבלים 40% מנכס ומתחמקים מתשובה לשאלה מה הסכום שישלמו תמורת הנכס ויושב במקום יו"ר הקבוצה צביאל רובין שגם הוא אינו חושף מה הסכום שישולם.

להזכירכם היום(שלישי) אמורה להיערך ישיבת מועצה, שבה אמורים חברי המועצה לאשר תמיכה לעירוני נהריה בסכום אדיר של 3,700,000 ש"ח!!! וזאת ללא תקציב קבוצות הנוער והנשים.

הסכום שמקבלת עירוני נהריה בכדורסל, מהווה 60% מכלל תמיכות הספורט שהעיריה מחלקת, להזכירכם מבקר המדינה ומבקרת העיריה שערכו בעבר ביקורות בעמותת הכדורסל, העירו בחריפות על העובדה שקבוצת הכדורסל גוזלת סכום אדיר מתמיכות הספורט שהעיריה מחלקת.

בבדיקה שכותב שורות אלו ערך עם קבוצות הכדורסל האחרות בליגה הלאומית, הוברר שהתמיכה של עיריית נהריה בעירוני נהריה, היא הגבוהה ביותר לעומת יתר הקבוצות ובפער גדול.

אם נחזור לעונות האחרונות, קרית אתא שעלתה לפני שנתיים לליגת העל לאחר שגברה על עירוני נהריה, נתמכה ע"י עיריית קרית אתא ב-1,200,000 ש"ח בלבד!!! נתניה שעלתה בעונה האחרונה נתמכה ע"י עיריית נתניה ב-1,000,000 ש"ח בלבד!!! להזכיכם עיריית נהריה תומכת מזה 6 שנים בלמעלה מ-3,000,000 ש"ח, משמע סה"כ עיריית נהריה השקיעה בקבוצת הכדורסל מתחילת כהונת ראש העיריה רונן מרלי ב-18,000,000 ש"ח.

תחשבו מה הפעולות שעיריית נהריה יכולה היתה לבצע ב-18,000,000 ש"ח במסגרות החינוך, במיגון בתי הספר לפני המלחמה, בעידוד תנועות הנוער, בארגונים חברתיים, בארגוני בעלי חיים ובהוזלת העלויות לתושבי העיר.

כאדם המצוי בכדורסל הישראלי, תמוה בעיני כותב הכתבה מה עושים אנשי עסקים שהתיימרו לרכוש 30% מהקבוצה העשירה בארץ ולהשקיע בה 40 מיליון ש"ח, בעירוני נהריה בלא לפרט את סכום ההשקעה.

הפוסט דני חזן ומקס דה גיגליו לא הצליחו עם הפועל ת"א, עברו לעירוני נהריה | תיעוד הופיע לראשונה ב-Reporter ריפורטר.

מר ראובן משכית

איש עסקים מוביל ופעיל חברתי בולט, ששילב ומשלב הצטיינות מקצועית עם תרומה משמעותית לקהילה.

לאחר שירותו כקצין בחיל התותחנים, ניהל במשך 40 שנה את קונצרן 'זוגלובק', והוביל אותו להישגים שהוכרו כשהוענק לו פרס התעשייה הישראלית בשנת 1984.

כחבר פעיל בארגון 'רוטרי' נהריה ובתקופת כהונתו כיושב ראש הארגון, הוביל יוזמות רבות לטובת הקהילה, ביתו הפך למוקד תרבותי, כאשר אירח במשך עשור קונצרטים שהכנסותיהם הוקדשו למלגות עבור סטודנטים מהעיר.

משכית ממשיך להיות כוח מוביל בעשייה החברתית בעיר: פעיל בעמותת ידידי המרכז הרפואי לגליל נהריה, ממייסדי עמותת "בהדרת" לקידום זכויות הזקן, בה הוא משמש כחבר הנהלה ודירקטוריון עד היום.

פועלו מתמקד בחיזוק הקשר הבין-דורי בקהילה ובטיפוח הקשר בין צעירי העיר לוותיקיה.

מר יורי הירשפלד

מחנך ואיש חינוך מסור, נצר למייסדי נהריה, הירשפלד מקדיש את חייו לטיפוח הנוער והקהילה בעיר.

לאחר שירותו כקצין בחטיבת גולני, פנה להשלים תואר ראשון בעבודה סוציאלית ותואר שני במינהל חינוך, ידע שהעמיד לרשות הקהילה.

משנת 1969 עמד בראש "שבט חירם" של תנועת 'הצופים' בנהריה, שם חינך דורות של צעירים לאהבת המולדת והעיר נהריה.

בהמשך דרכו החינוכית ניהל את בית הספר "עמל חניכים", בו פעל למען שילובם וקידומם של בני נוער בסיכון ועמד בראש המתנ"ס הראשון שפעל בעיר.

הירשפלד ממשיך להיות כוח מוביל בשימור המורשת העירונית, מהוגי ומקימי תנועת של"מ, מנהיג את פורום השולחן העגול ויזם את מפגשי "סיפורי נהריה" שהפכו למסורת מרתקת בעיר המשמרת את ההיסטוריה והתרבות המקומית.

יחד עם בני מחזורו, הוא ממשיך להוביל יוזמות תרבותיות רבות ולהעשיר את חיי הקהילה בעיר.

הגב' סימה רוזנבאום

מכהנת כיושבת ראש ארגון 'יד לבנים' נהריה מאז שנת 1991 לאחר ששכלה את בנה בעת שירותו הצבאי.

תחת ניהולה התפתח הארגון המקומי למרכז פעילות משמעותי עבור המשפחות השכולות, המשלב תמיכה רגשית עם פעילות תרבותית מגוונת ומעשירה.

בתפקידיה הציבוריים הקודמים, כיהנה כסגנית ראש עיריית נהריה nahariya.muni.il וחברת מועצת העיר.

במסגרת פעילותה רבת השנים במועצת הפועלים, פעלה לקידום רווחת התושבים בתחומי התעסוקה, הרווחה והחינוך.

כיושבת ראש ארגון 'יד לבנים' נהריה, מובילה סימה מערך תמיכה מקיף הכולל פעילויות תרבות, הרצאות, טיולים וסדנאות, לצד ייצוג המשפחות מול משרדי הממשלה.

הישגיה כוללים את יוזמת פרויקט ההנצחה החשוב 'אלבום לכל נופל', המתעד ומשמר את זכרם של בנות ובני העיר נהריה שנפלו במערכות ישראל.

פועלה המתמשך משקף מחויבות עמוקה להנצחת זכרם של הנופלים ולתמיכה במשפחות השכולות.

הגב' רוזנבאום (גילוי נאות) חמותו של ראש עיריית נהריה רונן מרלי, נפצעה במלחמת "חרבות ברזל", כאשר רקטה פגעה בביתה וגרמה למות שכנתה לבניין.

הגב' דניאלה שטרן

ילידת העיר נהריה, הקדישה ומקדישה את חייה לשירות הקהילה במגוון תחומים.

לאחר שירותה הצבאי בחיל הקשר ותפקידה כמנהלת ארכיון בגלי צה"ל, רכשה השכלה בתחומי הספרנות, התעשייה והניהול, והחלה את מסעה בתרומה לקהילה בעיר.

פעילותה הציבורית מקיפה תחומים רבים: החל מעבודתה כספרנית וכרכזת חילופי הנוער בעירייה, דרך התנדבות במשטרת ישראל ועד לתפקידי מפתח באגודת 'הסורופטימיסטיות', שם כיהנה כנשיאת האיגוד, נשיאת מועדון נהריה וסגנית נשיאה באירופה.

מזה כשני עשורים מתנדבת בעמותת 'כיוונים' המסייעת למתבגרים בעלי צרכים מיוחדים ובארגון י.ע.ל במרכז הרפואי לגליל, שם מכהנת כיום כיו"ר.

אהבתה וחמלתה מתבטאות גם בדאגתה לבעלי חיים, מאמצת כלבי נחייה שסיימו את שירותם ומעניקה להם בית חם בשנותיהם האחרונות.

הגב' ג'ני וייס

ילידת הונגריה, עלתה לישראל בשנת 1978 לאחר מאבק ממושך של משפחתה הציונית שהייתה בין מסורבי העלייה לישראל.

וייס בעלת תואר ראשון במוזיקה ותואר שני באנגלית, הקדישה את חייה בישראל לפעילות ציבורית וחברתית ענפה.

בשנות התשעים, מתוך הזדהות עמוקה עם קשיי העלייה והקליטה, הקימה קבוצות סיוע לעולים חדשים וליוותה אותם בצעדיהם הראשונים בארץ.

כחברת מועצת העיר נהריה, הובילה את תיקי החינוך והתרבות ברשות ובתפקידה כיו"ר ויצו נהריה, פעלה להעשרת חיי הקהילה בתכנים מגוונים ומשמעותיים.

פעילותה הציבורית כוללת יוזמות רבות בתחומי הרווחה, הבריאות והתרבות.

במסגרת פעילותה בעמותת 'קשת לזכויות הילד', פעלה ללא לאות לקידום רווחתם של ילדים ולשמירה על זכויותיהם, סיפור חייה משקף מסירות יוצאת דופן לקהילה בעיר ולערכי החברה הישראלית.

מר אילן אופנהיימר

יליד נהריה, איש עסקים וותיק ופעיל חברתי מסור, שהטביע את חותמו על העיר נהריה במגוון תחומים.

לאחר שסיים לימודי מלונאות במינכן, גרמניה, שב לנהריה והמשיך את מורשת משפחתו בניהול מסעדת "פינגווין" המיתולוגית.

תחת ניהולו, הפכה המסעדה למוקד חברתי ותרבותי מוביל, שזכה למוניטין ארצי.

מעבר ליוזמותיו העסקיות הרבות בעיר, אופנהיימר מקדיש מזמנו לפעילות התנדבותית ענפה.

כחבר בהנהלת "רוטרי" נהריה, תורם אילן לקידום תחומי החינוך, האקדמיה והרווחה בקהילה, תרומתו ניכרת גם בתפקידו כחבר דירקטוריון בעמותת ידידי המרכז הרפואי לגליל בנהריה.

מסירותו הרבה לקהילה באה לידי ביטוי מיוחד בליווי ותמיכה בדור הצעיר, החל מהענקת הזדמנויות תעסוקה לנוער בסיכון כחלק מתהליך שיקומם ועד להיותו מנטור לבוגרי יחידת 'שלדג' ויחידות מובחרות נוספות בצה"ל.

מר אדמונד טל

יליד מרקש שבמרוקו, עלה לישראל בגיל 17 לאחר שירותו בחיל הים, הפך לאחד מעמודי התווך של הקהילה בנהריה.

פיתח קריירה עסקית מצליחה בתחום הבנייה הטרומית, אולם תמיד ראה בעסקיו פלטפורמה לעשייה חברתית משמעותית.

מסירותו לקהילה באה לידי ביטוי עוד במלחמת ששת הימים, כאשר הקים תחנת חלוקת מזון לחיילים.

בשנות ה-70 כיהן כיו"ר ה'וועד למען החייל' והמשיך במפעל חייו של תרומה לקהילה, לעתים בגלוי ולעתים בסתר, תמיד מתוך אמונה עמוקה בעיקרון "עניי עירך קודמים".

פעילותו הפילנתרופית מגוונת ורחבת היקף: מתרומת מבנים לשמירה על ביטחון תלמידים, דרך שיקום אסירים תושבי העיר ועד לתמיכה בקבוצת הכדורסל העירונית ומחלקת הנוער שלה.

טל הנציח את מורשת העיר בהקמת אנדרטת המעפילים בחוף הים, שיצר האמן חמי גל ז"ל ותרם ציוד רפואי חיוני לבית החולים לגליל ולארגונים עירוניים רבים.

את טקס חלוקת האותות שיזמה עיריית נהריה, ליוו הרכבים מלהקת 'קולות נהריה', הלהקה הייצוגית של מתנ"ס נהריה בניהולו וניצוחו של חנן עבדה והקרדיט לתצלומים של יעל גבריאלי.

הפוסט עיריית נהריה העניקה את אותות יקיר.ת העיר לשנת 2024 הופיע לראשונה ב-Reporter ריפורטר.

כידוע המועצה האזורית מטה אשר גובלת בנהריה ויתושות מטבע הדברים יכולות לעבור בקלות גם לנהריה, אולם לא ראיתי פעולות של העירייה בנושא ולהיפך. פנו אלי תושבים מודאגים מהנושא בטענה שהודיעו לעיריה על שלוליות מים גדולות בטיילת שלמרות שנטען שטופלו לא כך הדבר.
כמובן שיש להתייחס במיוחד למים המזוהמים העומדים בתעלת הגעתון ויכולים להוות כר פורה לדגירת יתושות הנושאות את קדחת הנילוס המערבי ומסכנות את תושבי העיר בהידבקות בקדחת.

בהתאם לתוצאות הניטור, המשרד להגנת הסביבה הנחה את כל הרשויות להרחיב עוד יותר את מאמצי הניטור וההדברה, הן במרחב האורבני והן באזורים הלא מיושבים שבתחומי הרשות ובמקביל, המשרד להגנת הסביבה מבקש מהציבור להתמגן בהתאם להנחיות המשרד, זאת במטרה להפחית את הסיכון להיעקץ מיתושים.
שיתוף הפעולה של כלל הגורמים נדרש כדי לייבש את מקומות הדגירה של היתושים, לצמצם את אוכלוסייתם ובכך להימנע מעקיצות מיותרות ומתחלואה.
בקיץ מקורות של מים עומדים (אפילו בנפח קטן), במקביל לתנאי מזג אוויר חם ולח, עלולים להוות כר פורה לרבייה ולהתפתחות של יתושים.
האחריות לצמצום מפגעי היתושים בשטח הציבורי מוטלת על הרשות המקומית אולם הציבור נדרש גם הוא להירתם למשימה ולייבש מקורות של מים עומדים במרחב הפרטי (חצרות, גינות, מרפסות וכו'), רק מאמץ משותף של כלל הגורמים יביא לפתרון מהיר וארוך טווח שיאפשר לצמצם באופן משמעותי את מטרדי היתושים בסביבה, ובכך יקטין את הסיכון להיעקץ ולחלות.

כדי להימנע מעקיצות וממפגעי יתושים, המשרד להגנת הסביבה ממליץ לציבור לנקז ולייבש מקורות מים עומדים העלולים להוות בתי גידול ליתושים, ובכלל זה:
* לאתר, לסלק, לנקב או להפוך כל מכל העלול לצבור מים כגון צמיגים ישנים, דליים וחביות.
* למנוע הצטברות מים בתחתיות של עציצים ואדניות; לרוקן או להחליף מים לפחות פעם בשבוע במכלים כגון אגרטלי פרחים וכלי שתייה לחיות מחמד; לכסות בריכות שחייה; לנקות ולרוקן מרזבים.
* להשקיע מאמץ בחיפוש מקורות מים עומדים נסתרים בסבך הצמחייה, במרתפים ובגגות ולייבשם.
* לסלק מהסביבה חפצים ישנים שאין בהם שימוש ועלולים לצבור בתוכם מים.

תגובת המועצה האזורית מטה אשר: "נוכח המצאות יתושוות נגועות באזור הדרומי של המועצה, מדור הדברה באגף התפעול של המועצה, ממשיך בניטורים מוגברים והדברה בחומרים המאושרים ע"י המשרד להגנת הסביבה בשטחים פתוחים וציבוריים, במקביל יבוצע מעקב ודיגום נוסף להימצאות זחלי יתושים בבתי הגידול. אנו מבקשים מהתושבים לדווח על מוקדי מים עומדים בישובים וצוותים יגיעו לבצע הדברה בכל מקום שידרש"

אינני פונה לעיריית נהריה בבקשה לתגובה היות והעיריה אינה נוהגת לענות לי, במקרה והעיריה תגיב, אשמח להביא את תגובתה.

הפוסט במועצה האזורית מטה אשר נלכדו יתושות הנגועות בקדחת הנילוס המערבי הופיע לראשונה ב-Reporter ריפורטר.

מי הן הרשויות המקומיות החזקות ביותר בישראל ומי הן החלשות ביותר?

דירוג חדש של חברת המידע העסקי Coface BDI בחן את כל אוכלוסיית העיריות והמועצות בישראל לפי היציבות הפיננסית שלהן והכריע. במקום הראשון בדירוג היציבות מדורגת העיר חולון ואחריה הרצליה, ראש העין, נס ציונה ורמת גן. תל אביב מדורגת רק במקום השישי, אך תוך שהיא מזנקת מהמקום ה-10 שבו דורגה בשנה שעברה.

הדירוג מבוסס על נתונים מבוקרים עבור כלל הערים והרשויות עבור שנת 2022 שפורסמו עם תום שנת 2023. משמעות הדברים היא שהדוח עדיין לא משקף את השפעת המלחמה ותוצאותיה על יציבותן של הרשויות. בחינת החוסן הפיננסי של הרשויות מבוסס על מספר מדדים שמשקפים את יכולת העיריות והמועצות לעמוד בהחזר חובות, ובמקביל נבנה מדד יעילות.

בתחתית הרשימה מדורגת ירושלים ומעליה בחמישייה האחרונה בסדר עולה נהריה, קריית ים, עכו ורמלה. עם זאת, הדירוג כלל רק רשויות שקיבלו מהלמ"ס דירוג סוציו-אקונומי מינימלי של 4 ולמעלה, כך שערים בדירוג נמוך יותר לא נכללו בו. דירוג הלמ"ס מבוסס בין היתר על ממוצע הכנסה לנפש, יחס כלי הרכב הפרטיים למספר התושבים ושיעור הזכאים לבגרות ושיעור הסטודנטים ביישוב.

"אנחנו עורכים את מדד היציבות הפיננסית של ערים ומועצות מקומיות זה 15 שנה במטרה לייצא תמונת מצב כוללת של יציבותן וחוסנן הפיננסי", מסר מנכ"ל Coface Bdi יואל אמיר. "השנה הגיעה למקום הראשון העיר חולון, ששומרת על יציבותה בחמישייה הפותחת מעל חמש שנים. בתהליך העבודה אנו בוחנים את כל העיריות והמועצות המובילות בישראל ומתבססים על שימוש בשלושה מקורות מידע: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, דוחות כספיים מבוקרים של העיריות והמועצות ומאגרי המידע של חברת Coface Bdi".

הפוסט נהריה נמצאת במקום הלפני אחרון (41) בדירוג הרשויות המקומיות בישראל הופיע לראשונה ב-Reporter ריפורטר.

בחודש אוגוסט 2020, נשלח ע"י העיריה (חברה כלכלית) באגר להוציא את סלעי הגידוד מחוף "שירת הים", המיועד לאוכלוסיה הדתית שהתלוננה שהסלעים מונעים כניסה לים?

סלעי הגידוד הינם ערך טבע מוגן שחיים עליהם בעלי חיים חסרי חוליות ואצות למיניהם ופגיעה בהם מוגדרת כעבירה פלילית.

עוברי אורח שחלפו בחוף וראו את הבאגר פוגע בטבלאות הגידוד, הזעיקו פקחים של המשרד להגנת הסביבה שהורו על הפסקת העבודה והזעיקו את חוקרי היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית במשרד להגנת הסביבה.

לאחר חקירה שנמשכה תקופה ארוכה, הועבר חומר החקירה לפרקליטות שהודיעה היום: "לאחר בחינת חומר חקירה רב שנאסף בתיק, החליטה הפרקליטות על העמדתם של החשודים לדין, בכפוף להליכי שימוע. כלל השימועים, אשר התקיימו לבקשת הסנגורים גם בכתב וגם בעל פה, הסתיימו רק במאי האחרון. כמקובל, הממצאים ייבחנו ותתקבל ההחלטה בהתאם".

* טבלאות גידוד – בהם מתרכזת מירב הפעילות הביולוגית בשפת הים בבית גידול מיוחד זה, העשיר באצות ובחסרי חוליות (בעלי חיים ללא שדרה). בעלי חיים אלה יושבים על הסלעים וחלקם נצמדים לסלע ולא זזים מהנקודה אליה נצמדו במהלך כל חייהם הבוגרים או שהם נעים למרחקים קצרים ביותר.

הפוסט הפרקליטות החליטה על העמדת האחראים להוצאת סלעים בחוף נהריה לדין הופיע לראשונה ב-Reporter ריפורטר.